שכם, 4 באפריל 2026, וואפא – דו"ח שפרסם המשרד הלאומי להגנה על הקרקע ולהתנגדות להתנחלויות מצביע על מדיניות עקבית של ממשלת הכיבוש, שלפיה קוצצו תקציבי משרדי הממשלה, בעוד ההשקעה בהתנחלויות ובמאחזים בגדה המערבית הורחבה באופן משמעותי.

הדו"ח השבועי, המתבסס בין היתר על נתוני תנועת "שלום עכשיו", קובע כי מאז הקמת ממשלת בנימין נתניהו בסוף 2022 הואצה באופן ניכר פעילות התכנון והבנייה בהתנחלויות, לצד הזרמה רחבה של משאבים ציבוריים לטובת המתנחלים. לפי הדו"ח, מדיניות זו הובילה להחרפת תהליכי דחיקה של תושבים פלסטינים מאדמותיהם ומבתיהם.

לפי הנתונים, תקציב הביטחון הוגדל במארס 2026 בכ־42 מיליארד שקלים, בין היתר לצורך מימון המלחמה עם איראן, בעוד שבמקביל קוצצו תקציבי משרדי הממשלה, הוגדל היקף ההלוואות והורחב הגירעון. עם זאת, מימון ההתנחלויות נותר יציב ואף הוגדל.

הדו"ח מציין כי כ־2.75 מיליארד שקלים הוקצו לפיתוח התנחלויות בחמש השנים הקרובות, לצד מאות מיליוני שקלים להקמת התנחלויות חדשות, להסדרת מאחזים ולהעברת מענקים להתנחלויות קיימות. עוד עולה כי 550 מיליון שקלים הופנו לחיזוק "מרכיבי הביטחון" בהתנחלויות, 100 מיליון שקלים להגנה על תחבורה ציבורית ו־125 מיליון שקלים לסלילת דרכי גישה ביטחוניות.

עוד עולה כי בשנתיים האחרונות נסללו למעלה מ־222 קילומטרים של כבישים בגדה, כאשר כחצי מהם הוקמו על קרקעות פלסטיניות פרטיות. הדו"ח מדגיש כי תשתיות אלו נועדו לשרת את פרויקט ההתנחלויות ולהעמיק את אחיזתן בשטח.

בהיבט הקרקעי, הדו"ח מתייחס גם לתוכנית רישום הקרקעות באזור C, בהשקעה של כ־244.1 מיליון שקלים, ומזהיר כי יישומה עלול להביא לדחיקה של אלפי תושבים פלסטינים. במקביל מצוינות השקעות נרחבות בפרויקטים תיירותיים בעלי זיקה להתנחלויות בגדה ובמזרח ירושלים.

עוד מצוין כי מאז סוף 2022 הוקצו כ־949 מיליון שקלים לפרויקטים תיירותיים, מהם כ־489 מיליון שקלים לפרויקטים בעלי אופי התנחלותי מובהק, כחלק מהעמקת השליטה בשטח.

בהקשר זה מתאר הדו"ח גם הרחבה של פעילות ההתנחלויות לאורך הגבול המזרחי, תוך הקצאה של כ־800 מיליון שקלים להקמת חוות, מוסדות חינוך ובהם מכינות קדם־צבאיות וישיבות, לצד הרחבת התנחלויות קיימות. התוכנית משתרעת, לפי הדו"ח, על רצועה באורך של כ־15 קילומטרים מאילת ועד הכנרת, וכוללת שטחים נרחבים בגדה.

במקביל, הדו"ח מתעד שורה של אירועים בשטח, הכוללים הריסת בתים, תקיפות פיזיות, גניבת רכוש, פגיעה בשטחים חקלאיים והצתת כלי רכב, וכן הקמת מאחזים חדשים במספר מוקדים בגדה. עוד נטען כי מתנחלים מנצלים את המלחמה עם איראן להגברת פעילותם, תוך הפעלת לחצים פוליטיים למניעת אכיפה או ענישה.

בירושלים תועדו ניסיונות לגניבת עדר צאן מקהילה סמוכה לאלעיזריה, וכן ניסיונות להכניס בעלי חיים לשטח העיר העתיקה לקראת חג הפסח. במקביל נהרסו בתים בסילוואן ותושב אום טובא נדרש להרוס חלק מביתו. באזור ח'לת א-סדרה נמנעה גישה של תושבים למקום.

בחברון תועדו פגיעות בעצים, ברכוש ובתושבים, לצד מקרי גניבת צאן והצתת כלי רכב. בבית לחם נהרג תושב מירי במהלך תקיפה שיוחסה למתנחלים, וביישובים נוספים דווח על הצתות, ירי והשחתת רכוש.

ברמאללה, שכם, סלפית, ג'נין ובאזור הבקעה נרשמו אירועים נוספים של פגיעה באדמות חקלאיות, עקירת עצים, הקמת מאחזים, פשיטות על בתים והודעות על הריסה, לצד תקיפות מתנחלים כלפי תושבים.

הדו"ח מציג תמונה כוללת של מדיניות תקציבית ומעשית המשלבת בין הרחבת ההתנחלויות לבין פעילות בשטח, תוך השפעה ישירה על מציאות החיים של התושבים הפלסטינים בגדה.