רמאללה, 25 במרץ 2026, וואפא
ארגונים למען האסירים פרסמו היום קריאה דחופה מחודשת לארגוני זכויות אדם, לאו"ם ולגורמים בינלאומיים נוספים, בדרישה לפעול באופן מיידי לבלימת הצעת חוק עונש המוות לאסירים, לפני שתובא לאישור סופי בכנסת.
הקריאה פורסמה לאחר שוועדת מה שמכונה "הביטחון הלאומי" אישרה סמוך לחצות את הצעת החוק לקראת הקריאה האחרונה, לקראת העלאתה למליאת הכנסת כבר בשבוע הבא.
בהודעה משותפת מסרו הארגונים כי בשבועות האחרונים פנו שוב ושוב לגורמי זכויות אדם בינלאומיים, ובראשם האו"ם, ובמקביל קיימו מגעים עם נציגי מדינות ומשלחות דיפלומטיות, כדי להתריע מפני ההתפתחויות המואצות סביב הצעת החוק, וכן מפני תנאי הכליאה והפגיעות באסירים בבתי הכלא של כוחות הכיבוש.
לדבריהם, בתי הכלא הפכו מאז המלחמה למסגרת של עינויים שיטתיים, שנועדה לפגוע בעוד ועוד אסירים פלסטינים. הם טענו כי האדישות הבינלאומית, לצד ההתנערות מאחריות משפטית ומוסרית, עודדו את מערכת הכיבוש להחריף את צעדיה ולהרחיב את הפגיעה באסירים, עד כדי קידום חוק עונש המוות, שאותו הגדירו שיאו של מסלול ההסלמה הזה.
הארגונים קראו להפעיל את עקרון הסמכות האוניברסלית לצורך העמדה לדין של האחראים לעינויים, לפשעי מלחמה ולפשעים נגד האנושות נגד אסירים. עוד דרשו להקפיא כל שיתוף פעולה דיפלומטי, צבאי וכלכלי עם כוחות הכיבוש עד לעמידה מלאה במשפט הבינלאומי, ולפעול לבידוד הכנסת ובתי המשפט הישראליים בזירה הבינלאומית, בטענה כי מדובר במוסדות גזעניים.
עוד דרשו שחרור מיידי וללא תנאי של כלל האסירים הפוליטיים הפלסטינים, ביטול מדיניות המעצר המינהלי, פירוק מערכת בתי הדין הצבאיים, פתיחה בחקירות עצמאיות ושקופות בכל מקרי העינויים והמוות בבתי הכלא, שיתוף פעולה מלא עם בית הדין הפלילי הבינלאומי ויישום צווי המעצר נגד האחראים לפשעים בינלאומיים. נוסף על כך, קראו לאפשר לוועד הבינלאומי של הצלב האדום לבקר את האסירים ללא מגבלות ולעמוד על תנאי החזקתם.
בהודעה הדגישו הארגונים כי לטענתם, במשך עשרות שנים הפעילה ישראל מדיניות של "הוצאה להורג איטית" נגד אסירים בבתי הכלא, באמצעות שורה של אמצעים שיטתיים שהביאו למותם של עשרות מהם. לדבריהם, מאז תחילת המלחמה חלה החרפה חסרת תקדים במדיניות הזאת, והתקופה הנוכחית היא הקטלנית ביותר בתולדות תנועת האסירים הפלסטינית. לפי הנתונים שמסרו, יותר ממאה אסירים מתו בתקופה הזאת, וזהותם של 88 מהם פורסמה, בעוד שעשרות נוספים עדיין מוחזקים בהיעלמות כפויה.
הארגונים הוסיפו כי הצעת חוק עונש המוות לאסירים אינה חדשה במהותה, אלא נשענת על תשתית משפטית קולוניאלית שחלקים ממנה נותרו עוד מתקופת המנדט הבריטי. עם זאת, יישומה בפועל הוגבל לאורך השנים והושפע משיקולים פוליטיים משתנים, אף שבעבר כבר נשמעו דרישות להפעילה נגד פעילים פלסטינים.
לדבריהם, עם הקמת הממשלה הישראלית הקיצונית ביותר עד כה, גבר המאמץ לקדם את החוק, בהובלת השר איתמר בן גביר ובתמיכת מפלגות הימין וחברי כנסת נוספים. הם טענו עוד כי יציבות הקואליציה נקשרה באישור החוק, שזכה גם לתמיכתו הישירה של בנימין נתניהו והפך לאחד הסמלים הבולטים של הממשלה.
