ארגון " ActionAid" הבינ"ל מסר היום (שבת) כי "אזרחי רצועת עזה סובלים מבצורת, מחלות וחיים בתנאים לא סניטריים עקב המחסור החריף במים הרואיים לשתייה".
הארגון הוסיף בהצהרה לעיתונות לקראת יום המים הבינלאומי כי "לאף אחד בעזה, האוכלוסייה שמונה 2.3 מיליון תושבים, אין מספיק מים לשתייה או לצרכים היום יומיים".
לפי מידע של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, רק אחד משלושת צינורות המים העוברים מישראל לעזה פועל כעת, בעוד השאר נפגעו מהתקפות אוויריות.
לפי ההערכות כמות המים המצטברת הזמינה כיום בעזה מוערכת ב-10% עד 20% בלבד מהכמות המים המצטברת שהייתה זמינה לפני ה-7 באוקטובר האחרון, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ורשות המים הפלסטינית.
בארגון " ActionAid " הבינ"ל ציינו ש- "מרכזי מחסה ומחנות רבים לפליטים תלויים במים המועברים למחנות באמצעות משאיות, אך הקיבולת שלהם מוגבלת ופעולות האספקה שלהם מושפעות מאספקת דלק מוגבלת, מה שמאלץ את האזרחים להמתין שעות בתורים כדי להשיג מים, ולפעמים זה נגמר בלי לקבל כלום".
נתונים מדאיגים!
לאחרונה פורסם דו"ח הערכה למצב "המים, תברואה והיגיינה" שסיפק ניתוח של תנאי סניטריים ומים ב-75 מקלטים המאכלסים פליטים ברפיח.
מהארגון נמסר כי "מתוצאות הניתוח עולה כי האוכלוסייה הממוצעת ברצועת עזה מקבלת רק 3 ליטר מים ביום, שזה הרבה פחות מהמינימום הנדרש לאדם ליום, שעומד על 15 ליטר לכיסוי כל הצרכים הקשורים מים ותברואה, כולל כביסה".
מנתוני הדו"ח עוד עולה כי בממוצע יש תא שירותים אחד משותף ל-891 אנשים באתרים שנבדקו, בעוד שכשני שלישים (67%) מהשירותים סווגו כלא עובדים או לא במצב טוב, ו-44% מתוכם היו מתקני שטיפת ידיים בקרבת מקום. עוד עולה כי בשלושה מתוך ארבעה אתרים שנבדקו לא היו מקלחות, ואם כן, בממוצע 1,764 אנשים חלקו את השימוש בכל מקלחת.
בעקבות הדו"ח אמר רופא, העובד במרפאה רפואית זמנית ברפיח: "הבעיות הנפוצות ביותר הן בעיות עור, דלקות אוזניים, דלקות בדרכי הנשימה והשתן, גרדת, בעיות לחץ דם, סוכרת ושפעת עונתית". עוד הוסיף: "אחת הבעיות העיקריות היא היעדר תברואה, הצפיפות במקלטים, בנוסף למחסור במים, חשמל ואספקת היגיינה אישית".
רהאם ג'עפרי, מנהלת מחלקת התקשורת והסברה ב-ActionAid בפלסטין, אמרה: גישה למים נקיים היא זכות אדם בסיסית, אך כיום אנשים בעזה במלחמת הישרדות ללא מים או היגנייה.
היא הוסיפה כי "ילדים בעזה כבר מתים ממחסור במזון ומים, בעוד מחלות מתפשטות במחנות הפליטים ומרכזי מחסה הצפופים ולא סניטריים".
היא הדגישה כי קיים "צורך דחוף במים נקיים, יחד עם מזון וציוד רפואי". וציינה כי "הרעב קרב ובא אלא אם יתאפשרו פעולות סיוע רחבות היקף".
