עזה, 20 במרץ 2026, וואפא: על רקע יותר משנתיים של מתקפה ישראלית מתמשכת, עקירה ואובדן, הולך ומתברר היקפו של משבר נפשי חסר תקדים בפלסטין. יותר ממיליון ילדים בעזה זקוקים לתמיכה נפשית וחברתית, בעוד 96% מהם חשים כי המוות קרוב.

בתוך המציאות הזאת, גוברים גם הסיכונים הנשקפים לנערות, על רקע קריסת השירותים הבסיסיים והחרפת הלחצים הכלכליים והחברתיים.

סימה אל-עלמי, האחראית על תוכנית המתבגרים והצעירים בקרן האוכלוסין של האו"ם, אמרה לאתר חדשות האו"ם: "יש לנו יותר ממיליון ילדים בעזה הזקוקים לשירותי תמיכה נפשית וחברתית".

לפי נתוני קרן האוכלוסין של האו"ם, שעליהם הסתמכה אל-עלמי, 96% מהילדים הללו חשים כי המוות קרוב. לדבריה, נתון זה "משקף את עומק הפחד והטראומה שהם חיים בהם מדי יום".

גם בקרב מתבגרים וצעירים, שלעתים קרובות זוכים להתעלמות במשברים הומניטריים, הפגיעה הנפשית אינה פחותה בחומרתה. כ-61% סובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית, 38% מדיכאון ו-41% מחרדה. היא הוסיפה: "באופן מדאיג, אחד מכל חמישה מבוגרים חושב על התאבדות כמעט מדי יום".

אל-עלמי הדגישה כי אין מדובר רק במצוקה נפשית, אלא ב"מצב חירום רחב היקף בתחום בריאות הנפש".

הנערות חשופות יותר לסכנה

בתוך המשבר הזה, הנערות נמנות עם הקבוצות הפגיעות ביותר. בעזה שבו ועלו בחדות שיעורי נישואי קטינות, לאחר שבעבר נרשמה בהם ירידה. השיעור ירד מ-25.5% בשנת 2009 ל-11% בשנת 2022, אך כעת הוא שב ועולה, בשעה שמשפחות נאבקות על הישרדותן.

מחקר עדכני שערכה קרן האוכלוסין של האו"ם מצא כי 71% מהנשאלים בעזה דיווחו על עלייה בלחץ המופעל להשיא נערות מתחת לגיל 18. בפרק זמן קצר בלבד הונפקו יותר מ-400 רישיונות נישואין לנערות בגילים 14 עד 16, נתון שככל הנראה נמוך מן המספר בפועל.

אל-עלמי הסבירה: "חלק מהמשפחות רואות בנישואין אסטרטגיית הישרדות בצל עקירה, עוני והיעדר ביטחון". אחרות סבורות כי הנישואין מספקים הגנה במקלטים הצפופים או מסייעים להקל את הקשיים הכלכליים שנוצרו בעקבות קריסת מקורות הפרנסה.

בשנת 2025, כ-10% ממקרי ההיריון החדשים שנרשמו בעזה היו בקרב נערות מתבגרות, עלייה ניכרת לעומת הרמות ששררו לפני המלחמה, לפי אל-עלמי.

במקביל, הנגישות לשירותי בריאות הידרדרה באופן חד. רק 15% מהמתקנים הרפואיים בעזה מסוגלים כיום להעניק שירותי יילוד חירומיים וטיפול ביילודים, מצב המחריף את הסיכון לסיבוכים אצל אמהות צעירות ותינוקותיהן.

נישואי קטינות חושפים את הנערות גם לאלימות. לדברי אל-עלמי, "יש אינדיקציות לכך ש-63% מהנערות שנישאו בגיל מוקדם היו נתונות לאלימות פיזית, נפשית או מינית".

דיווחים מצביעים גם על עלייה בשיעורי הגירושין ועל התפשטות מצוקה נפשית קשה בקרב קטינות נשואות. במקרים קיצוניים, ההשלכות אף מסכנות חיים.

היא ציינה כי "תועדו יותר מ-100 מקרי התאבדות או ניסיונות התאבדות בקרב שורדות אלימות", והדגישה כי נישואי קטינות הם צורה של אלימות מגדרית.

תחושת חוסר ביטחון מתמשכת בגדה המערבית

אף שעזה נותרה מוקד המשבר, גם המצב בגדה המערבית מוסיף להידרדר. ההחרפה במתקפה הצבאית של כוחות הכיבוש ובהתקפות המתנחלים הביאה לעקירת תושבים, בעיקר במחנות הפליטים, בעוד שמגבלות התנועה וסגירת המחסומים הצבאיים של כוחות הכיבוש שיבשו את שגרת החיים ואילצו בתי ספר רבים להיסגר.

אל-עלמי אמרה כי ילדים וצעירים חיים תחת לחץ מתמשך, והוסיפה: "הם מתמודדים עם פחד מפשיטות, עם מגבלות תנועה ועם אי-ודאות בנוגע לפרנסה ולקבלת שירותים. הדבר יוצר חרדה כרונית ותחושה מתמשכת של היעדר ביטחון".

לדבריה, ללחצים האלה עלולות להיות השלכות ארוכות טווח, המשפיעות על ההתנהגות ועל הבריאות הנפשית גם בבגרות.

מרחבים בטוחים מספקים חבל הצלה

על רקע האתגרים הללו, קרן האוכלוסין של האו"ם הרחיבה את שירותי התמיכה שלה. בשלוש השנים האחרונות פתחה הקרן מחדש ותמכה ביותר מ-35 מרחבים בטוחים לנשים ולנערות. הקרן מספקת ניהול מקרים ומענים רב-תחומיים לאלימות מגדרית. יותר מ-120 אלף ערכות היגיינה אישית וכללית חולקו, וכיום פועלים ברחבי פלסטין יותר מ-15 מרכזי נוער רב-תכליתיים, מהם 11 מרכזים המיועדים לנערות.

אל-עלמי אמרה: "המרכזים האלה מספקים תמיכה נפשית וחברתית, חינוך ומיומנויות חיים, ובד בבד מחזקים את ההשתתפות הקהילתית ואת תחושת השייכות".

היא הוסיפה כי הצעירים אינם רק מקבלי שירות, אלא "שותפים פעילים" בתכנון היוזמות וביישומן.

השירותים כוללים מפגשים קבוצתיים, עזרה נפשית ראשונית, ייעוץ פרטני וקו סיוע דיגיטלי המכונה "חלון הצעירים", המעניק תמיכה חינם מרחוק לצעירים מודרים.

עם זאת, האתגרים עדיין עצומים. העקירה, המחסור במשאבים והתנאים הקשים, בעיקר בעזה, שם חלק מהמרחבים הבטוחים פועלים באוהלים החשופים למזג אוויר קשה, ממשיכים לפגוע ביכולת הפעולה.

אל-עלמי ציינה כי "משפחות רבות נותנות עדיפות להישרדות על פני בריאות הנפש", והדגישה את הצורך במענים משולבים המחברים בין תמיכה נפשית וחברתית לבין שירותי מזון, בריאות וחינוך.