רמאללה, 18 במארס 2026: רשות המים פרסמה דו"ח חדש תחת הכותרת "נשים ומים בפלסטין: בין מחסור במשאבים לחיזוק החוסן", לקראת יום המים העולמי החל ב-22 במארס, השנה תחת הסיסמה "מים ומגדר".

הדו"ח מציג תמונה חריפה של משבר המים בשטחים הפלסטיניים, ומתרכז במיוחד במחיר שמשלמות נשים ונערות במציאות שבה מצוקת המים אינה רק משבר תשתיתי, אלא גם מציאות פוליטית, הומניטרית וכלכלית מתמשכת.

ברשות המים מדגישים כי משבר המים בפלסטין אינו נובע רק ממחסור טבעי, אלא קשור ישירות לשאלת השליטה במשאבים. לפי הדו"ח, כוחות הכיבוש שולטים ביותר מ-85% ממי התהום בגדה המערבית וכן במקורות המים העיליים, ובכך מגבילים את גישת הפלסטינים לזכות בסיסית למים.

הנשים נושאות בנטל הכבד ביותר

לפי הדו"ח, נשים מהוות כ-49% מאוכלוסיית פלסטין. יותר ממיליון נשים ונערות בגדה המערבית חיות בתנאי מים הנמוכים מן הרף המומלץ בעולם, ובמקביל יותר ממיליון נשים ונערות ברצועת עזה מתמודדות עם רמות אספקת מים קריטיות.

הדו"ח קובע כי נשים נושאות בנטל המרכזי של משבר המים בשל חלוקת התפקידים החברתית המקובלת. הן אלה שאחראיות בתוך המשפחה להשגת המים, לאגירתם ולצמצום השימוש בהם, כדי לספק את צורכי השתייה, הבישול והניקיון. במציאות של מחסור, רבות מהן נאלצות להקדיש שעות ארוכות להשגת מים או להמתין לאספקתם, והדבר מכביד על שגרת חייהן ומצמצם את האפשרות שלהן להשתלב בלימודים ובעבודה.

הדו"ח מוסיף כי נשים נושאות גם באחריות לטיפול בילדים ובקשישים, ולכן המחסור במים והידרדרות שירותי הביוב מעמיקים עוד יותר את העומס המוטל עליהן. על רקע שיעור הילדים הגבוה בחברה הפלסטינית, היעדר מים נקיים מקשה על שמירה על היגיינה אישית ועל בריאות הציבור בתוך המשפחה, לרבות בתקופת הווסת, ופוגע בבריאותן הגופנית והנפשית של נשים ונערות.

לפי הדו"ח, העומס הזה מחמיר עוד יותר באזורים פגיעים, במחנות עקורים וברצועת עזה, שם הפכה השגת מים למשימה יומיומית הכרוכה לעתים גם בסיכונים בריאותיים וביטחוניים. במציאות הזאת, נשים ונערות ניצבות בחזית המשבר.

עזה: קריסה כמעט מוחלטת של מערך המים והביוב

הדו"ח מתאר תמונת מצב קשה במיוחד ברצועת עזה. לפי הנתונים, כ-85% ממתקני המים והביוב ברצועה נהרסו, ואספקת המים צנחה לרמות נמוכות מאוד במהלך תקופות המתקפה. גם לאחר עלייה חלקית, כך נכתב, האספקה עדיין נמוכה מן הרף ההומניטרי המינימלי.

עוד עולה מן הדו"ח כי רוב משקי הבית ברצועה תלויים כיום במכליות מים. במצב הזה, נשים ונערות נאלצות להתמודד לא רק עם הקושי להשיג מים, אלא גם עם היעדר פרטיות והיעדר שירותים בסיסיים. הדו"ח מציין כי מאות אלפי נשים ונערות מתקשות לנהל היגיינה אישית בתנאים הללו, באופן המסכן את בריאותן וחושף אותן גם לסיכונים ביטחוניים, בתוך סביבה צפופה ולא בטוחה.

זיאד אלמימי: הנשים משלמות את המחיר הכבד ביותר

יו"ר רשות המים, זיאד אלמימי, אמר כי משבר המים בפלסטין הוא "משבר מורכב החורג מן ההיבט השירותי והופך לסוגיה של זכויות ושל צדק". לדבריו, "העומס היומיומי שנשים פלסטיניות נושאות במציאות הזאת הוא אחד הביטויים הבולטים ביותר של העוול בתחום המים".

אלמימי הוסיף כי העצמת נשים בתחום המים אינה בגדר בחירה, אלא תנאי הכרחי להבטחת ניהול יעיל, צודק ובר-קיימא של המשאבים. הוא קרא לקהילה הבינלאומית לשאת באחריותה המשפטית והפוליטית כלפי זכויות המים של הפלסטינים, ולתמוך בחוסנן של הנשים הפלסטיניות הניצבות בקו הראשון של ההתמודדות עם המשבר, ובמיוחד ברצועת עזה, שלדבריו ניצבת מול אסון מים והומניטרי חסר תקדים.

ייצוג נמוך של נשים במוסדות משק המים

הדו"ח מצביע גם על ייצוג נמוך של נשים במוסדות המנהלים את משק המים. לפי הנתונים, שיעור השתתפותן אינו עולה על 20%, ובתפקידים מקצועיים ובתפקידי הנהגה הוא יורד לכ-6% בלבד.

ברשות המים מזהירים כי הנתון הזה מחייב חיזוק מיידי של מעמד הנשים והרחבת השתתפותן בתהליכי קבלת החלטות, במיוחד לנוכח העובדה שהן אלה הנושאות בחלק הארי של ההתמודדות היומיומית עם המשבר.

קריאה לצעדים דחופים

על רקע הנתונים האלה, ובהתאם לסיסמת יום המים העולמי השנה, קורא הדו"ח לתגובה בינלאומית דחופה ומקיפה, שתסייע לחיזוק חוסנו של משק המים בפלסטין ותבטיח גישה בטוחה והוגנת למים ולשירותי ביוב.

לפי הדו"ח, מענה כזה צריך לכלול שיקום של תשתיות המים והביוב, הבטחת מקורות מים בני-קיימא שיענו על הצרכים הבסיסיים, בעיקר ברצועת עזה, וכן הגדלת ההשקעה בענף, פיתוח התשתיות והרחבת פרויקטים של התפלה והשבה.

עוד נכתב כי יש לשלב באופן מלא נקודת מבט מגדרית במדיניות המים ובתוכניות הפעולה של הענף, ולהבטיח את שילובן של נשים במוסדותיו ובמוקדי קבלת ההחלטות. לפי רשות המים, מהלך כזה לא רק יחזק את מעמדן של נשים, אלא גם יתרום לחיזוק מקורות הפרנסה וליכולת ההתמודדות עם משברים.

בסיכום הדו"ח נמסר כי משבר המים בפלסטין הוא בראש ובראשונה סוגיה של צדק והוגנות, וכי רשות המים רואה בנשים שותפות מרכזיות בניהול משאבי המים ובבניית פתרונות למציאות המתמשכת.