ז’נבה, 4.3.2026 (וואפא) המדווח המיוחד של האו״ם על מצב זכויות האדם בשטחים הפלסטיניים הכבושים מאז 1967 אמר כי בדו״ח שהציג במושב ה־61 של מועצת זכויות האדם, שכותרתו „עינויים ורצח עם”, נבחן שימוש שיטתי בעינויים נגד פלסטינים מאז 7 באוקטובר 2023. לפי הדו״ח, פרקטיקות הקשורות לכליאה ולצעדים שאינם כליאתיים עשויות, לפי הטענה, לעלות כדי רצח עם בהתאם לאמנת רצח העם.

בדו״ח נטען כי העינויים הפכו, לאורך התקופה הנבחנת, לרכיב מרכזי במנגנוני שליטה וענישה כלפי גברים, נשים וילדים. הוא קושר זאת גם לעקירה בכפייה, להרג בהיקפים נרחבים, למניעה ולהרס של תנאים בסיסיים לחיים, ולגרימת סבל קולקטיבי ממושך.

עוד נכתב כי המדווח מציב את העינויים בתוך מסגרת רחבה יותר של מדיניות כליאה ולא־כליאה, שלדבריו מבקשת להפעיל לחץ מתמשך על החברה הפלסטינית באמצעות פגיעה בתנאי החיים, החלשת קשרים חברתיים ופגיעה ביכולת להתארגן ולהתנגד. בדו״ח נטען גם כי פרקטיקות אלה נועדו להביא, לאורך זמן, לשינוי דמוגרפי באמצעות החלפת הפלסטינים במתנחלים.

לפי הדו״ח, פלסטינים שהיו כלואים נחשפו לפגיעה פיזית ונפשית קשה, בהיקף ובעוצמה חריגים. הדו״ח מזכיר מכות, אלימות מינית, אונס, התעללות קשה, רעב, ושלילה שיטתית של תנאים אנושיים בסיסיים, וטוען כי הדבר הותיר פגיעה מתמשכת בגופם ובנפשם של רבים, וכן בבני משפחותיהם.

עוד נטען כי מערכת הכליאה הישראלית פועלת, לפי הדו״ח, באופן שיטתי ליצירת השפלה, כפייה והטלת מורא, באופן שנועד לשלול לא רק חירות אלא גם כבוד וזהות. המדווח מוסיף כי אין מדובר רק במקרים בודדים, אלא בדפוסים שהוטמעו במבני הכליאה וקיבלו, לטענתו, גיבוי פוליטי והצדקה ציבורית.

הדו״ח מוסיף כי גם לאחר הכליאה אנשים נחשפים לתנאים שמעמיקים סבל פיזי ונפשי, ובהם הרג בהיקפים רחבים, עקירה נרחבת, הרס של בתים ותשתיות, רעב, מניעה של שירותים חיוניים, לרבות טיפול רפואי בסיסי, וכן חשיפה מתמשכת לאלימות ולהשפלה.

לפי הדו״ח, פגיעה מכוונת בתנאים הדרושים לחיים הופכת את הקיום היומיומי למתמשך וקשה. בהתבסס על דו״ח קודם של המדווחת המיוחדת (A/79/384), נטען כי פגיעה בכלל הציבור לאורך כלל השטחים הכבושים מהווה, לפי הגישה המוצגת, צורה מתמשכת וקולקטיבית של עינויים. הדו״ח טוען כי הפרקטיקות המתוארות פוגעות בזכות הפלסטינית להגדרה עצמית ומכרסמות ביכולת להמשכיות פוליטית, תרבותית וטריטוריאלית, וכי הן עשויות לעלות כדי גרימת נזק גופני ונפשי חמור לפי סעיף 2(ב) באמנת רצח העם.

המדווח קרא לישראל להפסיק מיידית פרקטיקות של עינויים והתעללות המתוארות בדו״ח, הן במסגרת כליאה והן מחוץ לה. הוא קרא גם לפירוק משטר האפרטהייד, להפסקת הנוכחות הישראלית הבלתי חוקית בשטח, ולקידום אחריותיות, פיצוי מלא, ערבויות לאי־הישנות, וכן צעדים של רפורמה מוסדית וחינוך לשימור הזיכרון. בדו״ח הומלץ שישראל תאפשר גישה לוועד הבינלאומי של הצלב האדום, לוועדת החקירה של האו״ם, למומחי האו״ם ולעורכי דין, לצורך בדיקה וחקירה של מעשים המתוארים בו, לרבות עינויים וצורות נוספות של יחס פוגעני.

עוד הומלץ למדינות החברות שלא להשתתף, לפי הדו״ח, בעבירות או בשותפות להן, ולפעול למניעה ולטיפול בהפרות חמורות של המשפט הבינלאומי, בין היתר מכוח מגילת האו״ם ואמנת רצח העם, וכן להבטיח חקירה והעמדה לדין של חשודים במעשי רצח עם, עינויים והתעללות.

לבסוף, הדו״ח ממליץ כי משרד התובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי יחקור חשדות לרצח עם, עינויים והתעללות, ויפעל להעמדה לדין. בהקשר זה, לפי הדו״ח, מתבקשת הוצאת צווי מעצר נגד בכירים ישראלים, ובהם השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ’, וכן נגד הרמטכ״ל, בכירים צבאיים ובכירים בשירות בתי הסוהר בישראל, שלטענת הדו״ח נושאים באחריות למתקני הכליאה ולמעשים המתוארים.