רמאללה, 25 בפברואר 2026 – היום, יום רביעי, מצוין יום השנה ה־32 לטבח אלחראם אלאבראהימי, שבו נהרגו 29 מתפללים ונפצעו 150 נוספים.

ב־25 בפברואר 1994, ביום שישי וב־15 ברמדאן, ביצע המתנחל ברוך גולדשטיין את הטבח כאשר נכנס אל אלחראם אלאבראהימי ופתח באש לעבר המתפללים. במהלך האירוע סגרו חיילי כוחות הכיבוש את דלתות המסגד ומנעו מהמתפללים לצאת, ובמקביל מנעו ממי שהגיע מחוץ למתחם להגיע לחצר כדי לחלץ פצועים. בהמשך נהרגו נוספים מירי חיילי כוחות הכיבוש מחוץ למסגד ובמהלך הלוויות, והמספר הכולל עלה ל־50 הרוגים, מתוכם 29 שנהרגו בתוך המסגד.

באותו יום גברה המתיחות בעיר חברון ובכפריה, וכן בערים נוספות, ובמהלך עימותים עם חיילי כוחות הכיבוש נהרגו, לפי הדיווח, 60 נוספים ומאות נפצעו.

לאחר הטבח סגרו כוחות הכיבוש את אלחראם אלאבראהימי ואת העיר העתיקה בחברון למשך שישה חודשים, בטענה לחקירה. בהמשך הוקמה באופן חד־צדדי ועדת שמגר, ובין המלצותיה נקבעה חלוקת אלחראם אלאבראהימי לשני חלקים. לפי הדיווח, כוחות הכיבוש כפו מאז מערך אבטחה כבד במתחם, קבעו שליטה על החלק הגדול ממנו, כ־60%, וחזרו ומנעו את השמעת האזאן במקום פעמים רבות. החלק שנגזל, לפי הדיווח, כולל מקאמים וקברים של נביאים ודמויות היסטוריות, וכן את רחבת המתחם הפתוחה.

עוד נמסר כי הרשויות של כוחות הכיבוש הציבו מצלמות ושערים אלקטרוניים בכל הכניסות, חסמו את רוב הדרכים המובילות למתחם בפני מוסלמים והותירו מעבר אחד בלבד תחת נהלים צבאיים מחמירים. בנוסף נסגרו שוק אל־חסבה, ח’אן אל־ח’ליל וח’אן שאהין, וכן רחוב א־שהדאא’ ורחוב א־סהלה, צעדים שלפי הדיווח ניתקו את העיר העתיקה מסביבתה.

בדיווח נכתב כי גולדשטיין היה בן 42 בעת ביצוע הטבח, נמנה עם מייסדי תנועת “כך”, הגיע מארצות הברית בשנת 1980 והתגורר בהתנחלות “קריית ארבע” שהוקמה על אדמות חברון. הוא נולד בשם בנימין גולדשטיין בניו יורק, למד במוסדות ישיבה בברוקלין, והוסמך ברפואה במכללת אלברט איינשטיין לרפואה באוניברסיטת ישיבה, ובהמשך שינה את שמו לברוך.

הדיווח מפנה גם לספר שיצא בשנת 1994, “יום שישי המדמם.. תורתו של גולדשטיין” מאת מאזן חמאד, עאמר טהבוב ונאדר טהבוב, שבו נטען כי הטבח לא היה אירוע מקרי או “מעשה יחיד”, וכי בחירת המקום, המועד והרגע שבו נפתחה האש מצביעה על תכנון. הספר מוסיף כי גולדשטיין הצליח להגיע לאזור תפילת המוסלמים ולירות במשך דקות ללא עצירה בכניסות, וכי במהלך האירועים נפגעו נוספים בזמן ניסיונות חילוץ ופינוי.

לפי הדיווח, בשנים שלאחר מכן נמשכו צעדים שנועדו לחזק את שליטת כוחות הכיבוש במתחם: בשנת 2020 נסגר אלחראם אלאבראהימי למשך 77 ימים ונמנעה השמעת האזאן בו 599 פעמים. עוד נטען כי בסוף השנה שעברה הוחלט לשלול סמכויות מעיריית חברון הקשורות למתחם, ובמאי האחרון דווח על החלטה להשתלט על גג החצר הפנימית של אלחראם אלאבראהימי באמצעות צו הפקעה בשטח של 288 מ״ר.

הדיווח מסיים ברשימה ארוכה של צעדים ותקריות מאז 1967, שלדבריו נועדו לשנות את מצבו ההיסטורי של המקום ולהעמיק את שליטת כוחות הכיבוש בעיר חברון ובעיר העתיקה, לצד סגירת רחובות ופגיעה מתמשכת במרקם החיים והמסחר באזור.