מאת האלוף ד"ר עבדאללה קמייל מושל סלפית
כאשר כבשה ישראל את הגדה המערבית, החליטה להכריז על קרקעות "אדמות המדינה", שהיו % 11.2 משטח הגדה המערבית כולה. לאחר שהת 1979, ישראל החלה לסווג קרקעות נוספות מהאדמה הפלסטינית כ"אדמות מדינה" שעלו ל %14.9 משטח הגדה המערבית. כיום, מה שקרוי המינהל האזרחי הישראלי מתכנן להמשיך את ההליכים להשתלט על הקרעות ולהכריז עליהם "אדמות המדינה", כאשר הוכנו תכניות לרישום חדש על פי החוק הישראלי, והשטח כעת עומד כ-38% משטח הגדה המערבית. ב-12 בפברואר 2023, החליט מה שמכונה "הקבינט הביטחוני הישראלי" בממשלת הכיבוש הישראלי אישר פה אחד את הלגליזציה של תשעה מאחזים ישראליים שהוקמו באופן בלתי חוקי וחד צדדי בגדה המערבית הכבושה במהלך השנים האחרונות. כולל מאחז "שחרית" שהוקם על אדמות נפת סלפית. מאחז ההתנחלויות: תופעת המאחזים הבלתי חוקיים החלה להתפשט בגדה הכבושה בשנות ה-90, לאחר שממשלת רבין צמצמה את שיעור האישורים לבנייה בהתנחלויות שהוקמו בגדה המערבית וברצועת עזה בשנת 1993. המאחז מוגדר כגוש התנחלויות שנבנה בגדה המערבית, ללא החלטה או אישור רשמי מהממשלה. ליישובים אלה לא הוקצו קרקעות ולא הוגדרו גבולות המאחזים. למתיישבים לא ניתן כל אישור להשתמש בקרקע, בין אם לבנייה או לחקלאות. מאחזים מוקמים בדרך כלל בצורת בנייה חדשה או מספר קרוואנים (בתים ניידים) בשטח מצומצם ונפרד מהשטח העירוני של הישוב האם, והוא מקושר ליישוב הקרוב בדרך עפר, ומטרת הקמתו הרחבה עתידית של התנחלות קיימת או כהכנה להקמת התנחלות חדשה. פעילות זו מתחילה בדרך כלל בכך שמתנחל ישראלי אחד או יותר תופסים קרקע פלסטינית המממוקמת בפסגות ההרים הסמוכים להתנחלות קיימת, ולאחר מכן מקימים אוהלים או מציבים קראוונים ומתמקדים בהם לתקופה מסוימת, ולאחר מכן ממשלת ישראל וגופי המתנחלים מספקים להם תמיכה ושירותים. קריאת שרון ויישום נערי הגבעות תופעת המאחזים התפשטה בצורה רחבה לאחר שנת 1998, כאשר אריאל שרון – שכיהן כשר החוץ והתשתיות הלאומיות, בממשלת נתניהו - קרא להשתלט על גבעות והרכסים הפלסטיניים בגדה המערבית. לדבריו, "כולם שם צריכים לזוז ולברוח, ולתפוס עוד גבעות ולהרחיב את השטח, כל מה שייתפס יהיה בידיים שלנו, מה שלא נשלוט בו יהיה בידיים שלהם (הפלסטינים)". הצהרה זו היוותה אור ירוק למתנחלים הקיצוניים להקים את ארגון "נוער הגבעות" או "נערי הגבעות", ארגון הממלא את התפקיד הגדול ביותר בשליטה על האדמות הפלסטיניות,והקמת מאחזים חדשים. היום הם המוח של רעיון ההתיישבות הפסטורלית והקמת מאחזים פסטורליים. ממשלות ישראל של מאחזים ממשלות ישראל לדורותיהם הודיעו רשמית על נטישת המאחזים, תוך ראייתם כבלתי חוקיים שיש לפנותם. ממשלות ישראל השתמשו בעמדה זו כדי להתמודד עם כל הביקורת הבינלאומית נגד מדיניות ההתנחלויות הישראלית שהיא בלתי חוקית בשטחים הכבושים הפלסטיניים. הקריאה להסרת מאחזים הותירה לעיתים רושם לעצור את הביקורת הבינלאומית נגד מדיניות ההתנחלות, בהתחשב בכך שישראל מתחילה בבניית התנחלות חדשה במקום המאחז, באותו אתר. באשר לרמה הפנים-ישראלית, המאחזים הפכו לקלף מיקוח חשוב ביותר להקמת קואליציות ממשלתיות, שהאחרונה שבהן הייתה הצטרפותו של חבר הכנסת הקיצוני ממפלגת עוצמה יהודית, איתמר בן גביר, לממשלה החדשה, בראשות, בנימין נתניהו. בנובמבר 2022 הסכים נתניהו לאשר תנאים שהציב בן גביר, ביניהם תוכנית להפקיע קרקעות נוספות בגדה המערבית לטובת פיתוח מאחזים, שכונו בתוכנית "התנחלויות הצעירות", והכשרת 60 מאחזים בגדה המערבית, חודשים אחרי הקמת הממשלה, וכן להקצות למעלה מ-200 מיליון שקלים מדי שנה לפיתוח תשתיות במאחזים ובהתנחלויות אלו לצורך יישום תכנית זו. ללא קשר לאופי הבלתי חוקי של המאחזים, על פי המשפט הבינלאומי והחוק הישראלי גם כן, ממשלות ישראל מבקשות לשמור עליהם ע’’י הלגליזציה או מיזוגם עם התנחלויות קיימות, ולהעניק להם הגנה ע’’י כוחות הכיבוש, הקמת כבישים ותשתיות לרבות מים וחשמל. תמיכה כזו במאחזים הללו ניתנת ע’’י משרדים ממשלתיים ומועצות אזוריות של ההתנחלויות בגדה המערבית הכבושה. המועצות האזוריות של המתנחלים סיפקו תמיכה כספית למאחזים אלו, לרבות תמיכה בחקלאות, והגנה משפטית על המאחזים שנגדם הוצאו צווים לפינויים. זאת בנוסף להוצאת המשפטיות להכשרת המאחזים הללו. ב-6 בפברואר 2017 אישרה כנסת ישראל את "חוק ההתיישבות", ואישור בניית 4,000 יחידות דיור ב-55 מאחזים שנבנו על קרקע פלסטינית , 8 מהן בנויות על אדמות פרטיות. עם תחילת 2019, 15 מאחזים אושרו רטרואקטיבית, בעוד שלפחות 35 מאחזים אחרים עוברים כעת תהליך אישור לסיווגם כהתנחלויות חדשות. פקודות צבאיות ככלי שליטה בשטח מדיניות הכיבוש נוקטת במספר שיטות לשליטה על אדמות פלסטיניות באמצעות צווים צבאיים בלתי חוקיים על מנת להכשיר מאחזים באמתלות כגון "אדמות מדינה" ו"אדמות התנחלויות" ו"ושטח צבאי סגור". מאז 1967, ממשלות כיבוש פועלות להקמת התנחלויות בלתי חוקיות והרחבתן ע’’י הפקעת קרקע פלסטיניות בתואנות שונות, כולל "שטחים צבאיים סגורים - צו צבאי מס' 378", וגם באמתלה של "שמורות טבע - צו צבאי מס' 363" ו"ניכוס לטובת הציבור - צו צבאי מס' 321, ו "רכוש המדינה - צו צבאי מס' 59 " רכוש נפקדים - צו צבאי מס' 58, ושטחי אימונים צבאיים - צו צבאי מס' 271 וצווים צבאיים נוספים שתרמו משמעותית לגזילת האדמות הפלסטיניות שהוקצו לטובת ההתנחלויות והרחבתן. מאחזים בהתנחלויות בגדה המערבית על פי נתוני המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ), מספר מאחזי ההתנחלויות בגדה המערבית הגיע ל-243, שהוקמו במהלך השנים מאמצע שנות ה-90 עד 2021, והגיע לשיא בתקופה שבין 1998 ל-2007, כאשר כמעט 50% מהמאחזים הנוכחיים הוקמו. ישנם 202 מאחזים מאוכלסים, המהווים כ-83% מהמאחזים, מתוכם 81 מאחזים מאובלסים חלקית או מלאים, מבני קבע (בתי מגורים או מתקנים תעשייתיים), כלומר 81 מאחזים אלו הוסבו לשכונות השייכות בהתנחלויות קיימות או התנחלויות עצמאיות, בנוסף ל-41 מאחזים לא מיושבים, בהם 6 מאחזים שפונו במרווחים, אך אסור לפלסטינים להתקרב אליהם, מכיוון שישראל מציבה מחסומים וחיילים שומרים על המאחזים המפונים. הקרקעות בנפת סלפית כוללות 17 מאחזים של התנחלויות, מתוכם 14 מאוכלסים ו-3 לא מיושבים. המאחז של שחרית כדוגמה: המאחז הישראלי שחרית הוקם באופן בלתי חוקי בשנת 2017 על קרקרע פלסטינית השייכת לעיירה כפר אלדייק בסלפית, על אדמות פלסטיניות שסווגו ע’’י ישראל כ"אדמות מדינה". מאחז שחרית ממוקם מצפון-מערב להתנחלות ברוכין. מספר המתקנים שהוקמו במאחז מאז הקמתו הוא 6, וכיום תופס שטח של 30 דונם. יצוין כי ב 22 בנובמבר של שנת 2022 פרסם מה שמכונה "פקיד הממשל והנפקדים" בגדה המערבית הכבושה הודעה שמטרתה לתפוס 360 דונם של אדמה בנפת סלפית, בטענה של סיווגה כ"רכוש נפקדים". הוא הודיע על כוונתו לתת היתר תכנון לשטח שיופקע וייכנס לתוקף תוך 30 יום ממועד פרסום ההודעה. ההכרזה הישראלית מכוונת לאדמות פלסטיניות השייכות לעיירה בידיא ולכפר אל-דיכ בנפת סלפית, במיוחד בגוש 2 מאדמות העיירה בידיא וגוש 2 מאדמות העיירה כפר אל-דיכ.
