רמאללה, 12 בפברואר 2026 (וואפא) השרה לענייני נשים, מונא אל־ח׳לילי, עמדה היום (חמישי) בראש ישיבת הוועדה הלאומית ליישום החלטת מועצת הביטחון 1325, בהשתתפות נציגות ונציגים ממשרדי הממשלה, מגזרי הביטחון וארגוני נשים בחברה האזרחית. בישיבה נדונו ההתפתחויות האחרונות בסדר היום “נשים, ביטחון ושלום” והוצגו אינדיקטורים מרכזיים למצב הנשים הפלסטיניות במסגרת יישום ההחלטה.

אל־ח׳לילי אמרה כי יש להגביל ולמקד את ההתערבויות הממומנות לשנת 2026 כך שישרתו את סדרי העדיפויות של “הדור השלישי” של התוכנית הלאומית ליישום 1325, וכך יחזקו מענה לצרכים המיידיים של נשים פלסטיניות בנסיבות הנוכחיות.

השרה הציגה תדרוך על “המצפה הלאומי לאלימות”, והבהירה כי הוא יתבסס על שותפות עם גורמים מקצועיים במחוזות ובאזורים לצורך קבלת דיווחים ותיעוד של כלל המקרים בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים. לדבריה, המצפה יושק בקרוב כדי לחזק את יכולות המעקב והאחריותיות ברמה הלאומית, לאחד את מאמצי התיעוד, ולבסס עבודת רישום ואיסוף נתונים על מדדים בינלאומיים.

אל־ח׳לילי הודיעה גם על קיום אירוע מיוחד ברמאללה, בשולי עבודת “הוועדה למעמד האישה”, בהשתתפות ארגוני חברה אזרחית כשותפים מרכזיים ובהשתתפות נציגים בינלאומיים ודיפלומטים. לדבריה, האירוע יתקיים כסדנת עבודה תחת הכותרת “גישה לצדק”, ויעסוק בצורך של נשים פלסטיניות להגיע למנגנוני צדק נוכח חשיפתן למגוון הפרות.

עוד הדגישה השרה את חשיבות אחידות המסר הפלסטיני בזירות הבינלאומיות, וציינה כי מדינת פלסטין תגיש באוקטובר 2025 דו״ח וולונטרי על יישום החלטה 1325. לדבריה, הדו״ח ישקף את מצב הנשים הפלסטיניות ויתבסס על מאמץ משותף של מוסדות ממשלתיים וארגוני חברה אזרחית בתחומי המעקב והתיעוד.

יועץ השרה לקשרי חוץ ולפרויקטים, חנא נח׳לה, הציג סקירה על פיתוח “המצפה הלאומי לאלימות” כפלטפורמה לאומית מאוחדת למעקב אחר אלימות חברתית וכלכלית וכן אלימות כוחות הכיבוש, ולחיזוק מערכי הגנה והפניה. הוא הציג גם מאמצי לחץ והסברה בינלאומיים ותיעוד פגיעות בנשים והצגתן בפורומים בינלאומיים, לצד צעדים להרחבת השתתפותן הפוליטית של נשים ולהטמעת סוגיות מגדר באמצעות שותפויות לאומיות. בנוסף הובאה סקירה של דירוג פלסטין בסוגיות נשים, עסקים, כסף וסדר היום “נשים, ביטחון ושלום” בדוחות הבנק העולמי ואוניברסיטת ג׳ורג׳טאון.

לפי הדיווח, המשתתפים הדגישו כי השקת “המצפה הלאומי לאלימות” היא מהלך דחוף, וכי אחריותיות תלויה בנתונים מדויקים ובתיעוד שיטתי. הם ציינו כי ללא מאגר מידע מקיף על ההפרות נגד נשים לא ניתן לקדם מהלכי מיצוי דין בזירות הרלוונטיות, וקראו לחיזוק התיאום הלאומי ולהשלמת התפקידים בין הגורמים הרשמיים והאזרחיים, כדי להגן על זכויות הנשים ולחזק את חוסנן.