רמאללה, 12 בפברואר 2026 (וואפא) שר האוצר והתכנון של הרשות, אסטפאן סלאמה, הזהיר היום (חמישי) כי מצבה הכספי של הרשות “חמור מאוד” ומאיים על המשך אספקת שירותים בסיסיים, על רקע הימנעות ישראל מהעברת כספי המסים זה החודש העשירי ברציפות.

במסיבת עיתונאים ברמאללה אמר סלאמה: “זה החודש העשירי שלא קיבלנו אגורה אחת מכספינו, והמצב הפך חמור מאוד ומאיים על יכולתנו לספק שירותים בסיסיים לאזרחים”. לדבריו, ישראל מחזיקה כעת כספים בהיקף מצטבר של 4.4 מיליארד דולר, שהם כ־13 מיליארד שקל.

סלאמה התייחס לדיווחים על כוונות ישראליות ל“איפוס” כספי המסים, כלומר תפיסה מלאה של הכספים בתירוצים שונים, ואמר כי “אין תחליף לכספי המסים, שמרכיבים כ־70% מההכנסות הציבוריות הפלסטיניות”. לדבריו, “אין מדינה בעולם שיכולה להמשיך להתקיים בלי היקף כזה של הכנסות”.

“מה שאנחנו חווים אינו משבר חולף, אלא איום קיומי על הכספים הציבוריים, על הכלכלה ועל המיזם הלאומי הפלסטיני כולו”, הוסיף. הוא טען כי ממשלת ישראל “קיבלה החלטה להרוס את הרשות”, וכי מהלך ההתנהלות מול הבנקים הפלסטיניים הוא “משחק באש וחצייה של כל הקווים האדומים”.

לדבריו, מוסדות הממשלה “פועלים מתחת לרף המינימום”, כולל במערכות הבריאות, החינוך והביטחון. הוא אמר כי נדרש כמיליארד שקל בחודש כדי להמשיך לפעול גם ברמה הנמוכה הזאת, והדגיש: “הצנע כבר לא אופציה, הוא כפוי”.

סלאמה טען כי אילו ישראל הייתה מעבירה ב־2025 את הכנסות המסים במלואן בהתאם להסכמים, ניתן היה לשלם משכורות מלאות ולסיים את השנה בגירעון של פחות מ־400 מיליון שקל. בפועל, לדבריו, בשל עיכוב הכספים והניכויים מהם, הסתיימה 2025 בגירעון “שחוצה 4.5 מיליארד שקל”.

לפי הנתונים שמסר, ההכנסות המקומיות ב־2025 הסתכמו בכ־5 מיליארד שקל. היקף כספי המסים עמד על 10.293 מיליארד שקל, שמתוכם הועברו 1.951 מיליארד שקל בלבד, עבור ארבעת החודשים הראשונים של השנה.

הוא אמר כי היקף הניכויים מכספי המסים הגיע ל־4.4 מיליארד דולר, וכי הוגשו 475 תביעות נגד הרשות בבתי משפט בישראל בסכום כולל של 45 מיליארד שקל, לצד תביעות פיצויים נוספות בהיקף של כ־20 מיליארד שקל.

לדבריו, חובות הרשות בסוף 2025 הגיעו לכ־15.426 מיליארד דולר. “החוב הזה אינו תוצאה של ניהול כושל של הכסף הציבורי”, אמר, “אלא של גניבת כספינו”.

סלאמה אמר כי “מיצינו כל פתרון אפשרי”, וטען כי “התוצאה הטבעית של התנאים האלה היא קריסה”. עם זאת הוסיף כי היציבות בערים כמו ג’נין, שכם וחברון אינה משקפת “מצב ביטחוני”, אלא “מערכת ערכים של עמנו”.

בעניין הסיוע החיצוני אמר כי ב־2025 חל “שינוי” לאחר שהאוצר קיבל תמיכה בהיקף של כ־850 מיליון דולר, שלדבריו מהווה “עלייה אמיתית” לעומת שנים קודמות ומעידה על “איתות פוליטי של תמיכה בזכויות הפלסטיניות”.

סלאמה העריך כי 2026 תהיה “השנה הקשה ביותר מבחינה פיננסית בתולדות הרשות”. לדבריו, ייתכן שכספי המסים לא יועברו כלל, ואופק הסיוע החיצוני “קודר”, לפחות עד חודש יוני.

הוא מסר כי במסגרת מנגנון סיוע חירום שאישרו תורמים בשנה שעברה התקבלו עד כה 250 מיליון דולר בלבד, מתוך 1.2 מיליארד דולר שהיו צפויים.

לדבריו, תקציב 2026 נמצא בהכנה ויתמקד בתחומים “בעלי ממד קיומי”. הוא אמר כי טיוטת התקציב כוללת צעדים לחיזוק צדק חברתי ולמאבק בהעלמות מס ובהברחות, והדגיש כי “זה כבר לא עניין משפטי בלבד, אלא ערך לאומי”.

על פרשות שחיתות שנחשפו לאחרונה, הקשורות למעברים ולגבולות, אמר כי הוקמה ועדה בשיתוף היועץ המשפטי לממשלה לצורך השבת כספים שנגנבו. הוא טען כי מדובר “במקרים נקודתיים”, והדגיש כי הרשויות פועלות למעקב ולאכיפה.