רמאללה, 11-2-2026 (וואפא) חבר הוועד הפועל של אש״ף וראש מחלקת ענייני הפליטים, אחמד אבו הולי, דן עם יועץ ראש לשכת המכון האירופי לשלום, ביורן קונה, בדרכים להגנה על סוכנות אונר״א ולגיוס משאבים לסגירת גירעון תקציבה, וכן בשיפור תנאי המחנות על רקע האתגרים הנוכחיים. השניים דנו גם במנגנוני ההתמודדות עם החלטות הקבינט הישראליות האחרונות ועם מה שתואר כתוכניות לפירוק אונר״א ולערעור זכויות הפליטים.

בפגישה שנערכה במטה מחלקת ענייני הפליטים ברמאללה קיבל אבו הולי את משלחת המכון, ושיבח את תפקידו בקידום הנרטיב הפלסטיני במסגרות אירופיות, את תמיכתו בפתרון שתי המדינות ואת מאמציו לחיזוק אחדות המערכת הפוליטית הפלסטינית, לבניית יכולות לאומיות ולהגברת יעילות המוסדות הפלסטיניים.

אבו הולי שיבח את עמדות המכון בנושאי “קולוניאליזם” והגנה על אונר״א, וציין את מאמציו לעודד מדינות לשוב ולתמוך בסוכנות. הוא הדגיש כי ההנהגה הפלסטינית רואה בהמשך פעילות אונר״א “כתובת בינלאומית” לסוגיית הפליטים ועמוד תווך ליציבות במחנות הפלסטיניים, בהתאם לדין ההומניטרי הבינלאומי, אמנות ז׳נבה והחלטות האו״ם, ובהן החלטות 302 ו־194, שלדבריו מבטיחות את זכות השיבה.

אבו הולי הציג בפני הנציג האירופי את המתרחש בשטח, ובפרט החלטות שאישר הקבינט הישראלי שלדבריו נועדו להעמיק “סיפוח בפועל”, ובהן הסרת חיסיון מרישומי קרקעות, הקלת רכישתן בידי מתנחלים והעברת סמכויות תכנון ובנייה בחברון לידי הרשויות הישראליות, לצד צעדים נוספים שלדבריו מערערים את פתרון שתי המדינות ומעמיקים מדיניות של “טיהור אתני”.

הוא התייחס גם למצב בירושלים, והצביע על מה שתיאר כפגיעה שיטתית במתקני אונר״א בשייח׳ ג׳ראח, וכן על הסלמה במחנות קלנדיה ושועפאט. לדבריו, חקיקה ישראלית חדשה מתעלמת מחסינות האו״ם ומהאמנות הבינלאומיות באמצעות ניסיונות להשתלט על מתקנים ולנתק מהם שירותים בסיסיים, במטרה לפגוע בתפקידה ההומניטרי והפוליטי של הסוכנות.

אבו הולי דן גם בהשלכות המלחמה ברצועת עזה ואמר כי אף שהוכרז על הסכם להפסקת המלחמה, היקף ההרס בתשתיות ובשירותים הבסיסיים הגדיל את הנטל על אונר״א, ולכן נדרשת פעולה בינלאומית דחופה להבטחת הזרמת סיוע, חיזוק המענה ההומניטרי והגנה על אזרחים בהתאם לדין הבינלאומי.

עוד אמר כי עקירה כפויה של יותר מ־35 אלף פלסטינים ממחנות ג׳נין, טולכרם ונור שמס העמיקה את המשבר ההומניטרי, וכי מגבלות המשאבים מול הצרכים הגוברים מציבות את התושבים בפני אתגר קיומי המחייב תגובה בינלאומית מיידית ויעילה לחיזוק עמידת המחנות ולהבטחת זכויות הפליטים בהתאם להחלטות הלגיטימציה הבינלאומית.

אבו הולי התייחס גם לסכסוך העובדים באונר״א ולקשיים מנהליים ותעסוקתיים של העובדים, וקרא לטפל בכך באמצעות דיאלוג בין הנהלת הסוכנות לבין איגוד העובדים, כדי להבטיח את רציפות השירותים ושמירה על זכויות העובדים בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים.

לדבריו, המשבר התקציבי באונר״א וצמצום תמיכה מצד מדינות מסוימות מאיימים ישירות על יציבות השירותים הבסיסיים במחנות. הוא קרא להפוך את התמיכה המדינית לתמיכה כספית בפועל, בדגש על בריאות וחינוך, באמצעות מנגנוני מימון ברי־קיימא שיבטיחו את המשך השירותים לכלל הפליטים, גם בלבנון, בסוריה ובירדן, בהתאם להתחייבויות המדינות התורמות ולהחלטות האו״ם.

אבו הולי קרא למכון ללחוץ להשגת החלטה אירופית מחייבת שלפיה שיבוש עבודת אונר״א מהווה הפרה חמורה של הסכם השותפות עם האיחוד האירופי ומחייב סנקציות מיידיות. הוא קרא גם להקמת “קרן חירום אירופית” להבטחת תקציב אונר״א מול גירעון של 384 מיליון דולר, ולהפעלת הגנה משפטית על מתקני הסוכנות, במיוחד בירושלים, בהתאם לאמנת החסינויות הבינלאומיות משנת 1946.

עוד קרא למכון להוביל שיח בפרלמנט האירופי להכרה קולקטיבית במדינת פלסטין, ולארגן סיורים דיפלומטיים של שרי חוץ אירופים באזורים המאוימים בהשתלטות ובהריסה לטובת התנחלויות.

מצדו אמר קונה כי המכון האירופי לשלום עוקב אחר ההתפתחויות בשטח, תומך במאמצים לאומיים לחיזוק עמידת הפליטים ומבקש להעלות את המודעות בתוך האיחוד האירופי למצב במחנות. הוא ציין את הקשיים שמטילים, לדבריו, כוחות הכיבוש על העברת היכולות הפלסטיניות למקבלי החלטות באירופה, והדגיש את חשיבות העבודה המשותפת לחיזוק המוסדות הלאומיים ולתמיכה ביציבות האזורית, בהתאם לדין הבינלאומי ולהחלטות האו״ם.