קבינט כוחות הכיבוש אישר היום שורת החלטות שמעמיקות את אחיזת השלטון הישראלי בגדה המערבית ומקדמות בפועל צעדי סיפוח. ההחלטות כוללות שינוי יסודי במשטר הקרקעות, חשיפת מרשם הבעלות, הרחבת יכולת רכישת אדמות בידי מתנחלים, והעברת סמכויות אזרחיות מגורמים פלסטיניים לידי המינהל האזרחי.
לפי הדיווחים, המהלכים מקודמים ביוזמת שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', ונועדו ליצור מציאות בלתי הפיכה בשטח, תוך יצירת מורכבות משפטית שתכביד על כל ניסיון עתידי לבטלם. במוקד: הרחבה ניכרת של ההתנחלויות והחלת מנגנוני שלטון ישראליים בלב ערים פלסטיניות.
אחת ההחלטות המרכזיות נוגעת להסרת החיסיון מעל מרשם הקרקעות בגדה המערבית. המרשם ייפתח לעיון ציבורי, לרבות פרסום שמות בעלי הקרקעות, באופן שיאפשר פנייה ישירה אליהם לצורך רכישה. מדובר בצעד חריג, בעל השלכות מרחיקות לכת על שוק הקרקעות ועל זכויות הקניין של פלסטינים.
החלטות הקבינט עומדות בסתירה להסכם חברון שנחתם ב־1997, והן משתלבות, לפי ההערכות, במאמץ של ממשלת נתניהו לקדם סיפוח דה־פקטו של הגדה עוד לפני הבחירות הצפויות באוקטובר הקרוב.
במקביל, אושרה קידומה של חקיקה שתבטל את האיסור על מכירת קרקעות בגדה ללא־ערבים, תבטל את החובה לקבל אישור לעסקאות מקרקעין, ותאפשר למתנחלים לרכוש אדמות באופן אישי ולא רק באמצעות חברות. המשמעות היא ביטול מנגנוני הפיקוח הקיימים והקלה ניכרת בהליכי רכישת קרקע בידי יהודים, ללא חסמים בירוקרטיים.
הקבינט אישר גם העברת סמכויות רישוי הבנייה בעיר חברון, לרבות באזור אלחראם אלאבראהימי, מידי עיריית חברון לידי המינהל האזרחי, גוף הכפוף לאחריותו הישירה של סמוטריץ'. צעד זה צפוי להרחיב את המאחז ההתנחלותי בעיר ולרוקן מתוכן את הסדרי השלטון שנקבעו בהסכם חברון.
לפי ההחלטות, המאחז בחברון יהפוך לרשות מקומית עצמאית. מהלך דומה מתוכנן גם באזור מסגד בלאל בן רבאח בבית לחם, שיופרד מעיריית בית לחם באמצעות הקמת מנהלת מקומית נפרדת – צעד שמוגדר בדיווחים כצירוף האזור לשטחי ישראל.
בנוסף, אישר הקבינט החלת מנגנוני פיקוח ואכיפה על מבנים ללא היתר בנייה גם בשטחי A ו־B, בטענה לפגיעה באתרי מורשת ואתרים ארכיאולוגיים. המשמעות המעשית היא הרחבת סמכויות האכיפה של כוחות הכיבוש, לרבות השתלטות על קרקעות פלסטיניות והריסת מבנים, גם באזורים הנתונים רשמית לאחריות פלסטינית.
