ירושלים, 11 בינואר 2026 (וואפא): מחוז ירושלים מסר היום כי רשויות כוחות הכיבוש ידונו מחר, יום שני, באישור שתי תוכניות התנחלות “בעלות מסוכנות חריגה” בשייח’ ג’ראח ובקרקעות שדה התעופה ירושלים הבינלאומי לשעבר, מה שלדברי המחוז מהווה הסלמה משמעותית במדיניות שמטרתה “לסלק את הנוכחות הפלסטינית בירושלים המזרחית” ולנתק אותה לחלוטין מהרצף הגיאוגרפי והטבעי שלה בגדה המערבית.

בהודעה נמסר כי התוכנית הראשונה מתמקדת בקרקעות שדה התעופה לשעבר, וכוללת הקמת כ־9,000 יחידות התנחלות מצפון לירושלים על שטח המוערך בכ־1,243 דונם. לפי המחוז, מדובר ב”חיץ התנחלותי” גדול שיקטע את הרצף בין ירושלים לרמאללה ויפגע באופן מהותי באפשרות להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בעלת רצף טריטוריאלי.

המחוז ציין כי הדיון בתוכנית היה אמור להתקיים בדצמבר 2025, אך נדחה אז משיקולים פוליטיים, וכעת הוא הוחזר לסדר יומה של הוועדה.

לפי המחוז, “תוכנית עטרות” אינה מהלך תכנוני נקודתי אלא חלק מיעדים אסטרטגיים רחבים, ובראשם חיסול מה שהוגדר כ”שדה התעופה של המדינה הפלסטינית העתידית”, שנחשב בעיניהם לסמל ריבוני ופוליטי. עוד נטען כי התוכנית מבקשת להעמיק את ההפרדה בין קהילות פלסטיניות שמאחורי החומה לבין אלה שמלפניה, באמצעות “סכר אנושי התנחלותי” שימנע רצף טריטוריאלי למדינה פלסטינית. המחוז קשר את התוכנית גם למיזם “ירושלים רבתי” בתפיסה הישראלית, שלדבריו שואף לספח כ־10% משטח הגדה המערבית באמצעות רשת מנהרות וכבישים עוקפים שיחברו התנחלויות בצפון־מזרח ירושלים.

המחוז הוסיף כי במקביל מתקיימות, לטענתו, מדיניות דמוגרפית שמבקשת להטות את המאזן לטובת כוחות הכיבוש באמצעות גירוש והריסות נגד פלסטינים מול “החלפה אוכלוסייתית התנחלותית”, וכי הדבר עולה ממסמכים ותוכניות רשמיות.

בנוסף נמסר כי הוועדה תדון בתוכנית “נחלת שמעון” בשכונת שייח’ ג’ראח, באזור המכונה “אדמת א־נקאע”. לפי המחוז, התוכנית כוללת הריסת השכונה והקמת התנחלות על שטח של כ־17 דונם, ובה 316 יחידות, על חורבות בתיהן של כ־40 משפחות פלסטיניות.

המחוז טען כי התוכנית נשענת על מערך חוקים מפלה וגזעני, שמאפשר לעמותות התנחלות לתבוע נכסים מלפני 1948, בעוד שפלסטינים נמנעים, לדבריו, מאותו דין כאשר הם מבקשים להשיב נכסים שמהם גורשו בכפייה.

בהודעה הובהר כי מה שמתרחש בשייח’ ג’ראח אינו מסתכם בתוכנית אחת, אלא משקף מדיניות שיטתית לעיצוב מחדש של השכונה מבחינה דמוגרפית ותכנונית. המחוז טען כי מקודמות תוכניות נוספות, לצד מאמצים לחבר את המיזמים הללו לבסיסי התנחלות במזרח העיר דרך אזורים כמו כרם אל־מופתי וג’בל אל־משארף, לרבות סביב האוניברסיטה העברית. לדבריו, החיבור נועד לפצל את השכונה לצפון ולדרום, להקל את ההשתלטות עליה, וליצור רצף התנחלותי שיקשר בין חלקי ירושלים המזרחית והמערבית בתוך שכונות פלסטיניות, במיוחד באזורים שנחשבו היסטורית לרצועת תפר בין 1948 ל־1967.

עוד נטען כי עמותות התנחלות, בגיבוי רשויות כוחות הכיבוש, מובילות זה עשרות שנים קמפיינים מאורגנים לפינוי משפחות פלסטיניות בשייח’ ג’ראח תוך שימוש בכלים משפטיים, תכנוניים ומינהליים “חריגים”, להשגת יעד של עקירה בכפייה וקיבוע נוכחות התנחלותית בלב השכונה. לפי המחוז, המדיניות כוללת תוכניות “התחדשות עירונית” רחבות להקמת כ־2,000 יחידות למתנחלים, מספר שעולה על כלל הבתים הפלסטיניים הקיימים בשכונה, לצד דחיקה מלאה של התושבים הפלסטינים, רישום והסדרת קרקעות לטובת מתנחלים, תפיסת שטחים ציבוריים והקצאתם מחדש למיזמים דתיים ולאומיים יהודיים.

המחוז הדגיש כי שייח’ ג’ראח אינה רק שכונת מגורים, אלא אחת השכונות ההיסטוריות בעלות משקל גיאופוליטי ודיפלומטי בעיר. לפי ההודעה, השכונה אירחה לאורך השנים סמלי מאבק פלסטיניים ומוסדות לאומיים ובינלאומיים, בהם מלון “שפרד” ההיסטורי, כרם אל־מופתי, משרד אש”ף ומספר קונסוליות ערביות שפעלו עד 1967, ובהן הקונסוליות הסעודית, העיראקית, הכוויתית והלבנונית. המחוז טען כי הפגיעה בשכונה היא גם פגיעה בסמליה המדיניים וההיסטוריים, ניסיון למחוק את “הקו הירוק” ולעצב מחדש את המפה הגיאופוליטית של העיר לטובת המיזם ההתנחלותי.

בסיום הודעתו מסר מחוז ירושלים כי התוכניות הללו מהוות, לשיטתו, פשעים של עקירה בכפייה ושינוי בלתי חוקי של המצב הקיים, וכי ימשיך לעקוב אחריהן בזירות המשפטית, המדינית והבינלאומית, “להגנה על זכויות בני עמנו” ועל מעמדה של ירושלים המזרחית כבירת המדינה הפלסטינית.