עזה, 7 בינואר 2026 (וואפא) – חוסיין נזיר סנואר
בשנתיים האחרונות נרשמת ברצועת עזה עלייה חדה במספר מקרי הסרטן, על רקע קריסת מערכת הבריאות, מחסור חמור בתרופות ובציוד רפואי, ופגיעה נרחבת בבתי חולים ובצוותים רפואיים בעקבות המתקפה המתמשכת. חולים רבים נותרו ללא מעקב רפואי סדיר, ללא מיטות אשפוז וללא אפשרות להשלים טיפולים חיוניים, בעוד היציאה לטיפול מחוץ לרצועה מוגבלת באופן הדוק.
מחמוד סעיד, שאובחן בסרטן החלחולת עוד לפני המלחמה, סיפר כי היה אמור להתחיל ב־8 באוקטובר 2023 סדרת טיפולי כימותרפיה וניתוחים בבית החולים הטורקי, אך המתקפה מנעה את תחילת הטיפול. לדבריו, לפני שנה אובחן גם בסרטן הערמונית שעברה כריתה, ומאז הוא חי עם שקיות להפרשת שתן וצואה. הוא אמר כי הוא מקווה לקבל הפניה לטיפול מחוץ לרצועה או לעבור ניתוח שיאפשר לו לחזור לחיים שגרתיים.
סמר אל־חלבי, שאובחנה עם גידול בשד מאז תחילת המתקפה, אמרה כי תנאי העקירה והחיים באוהלים, לצד תקיפות בתי חולים וצוותים רפואיים, החמירו את מצבה עד שהמחלה הגיעה לשלב הרביעי. לדבריה, היא מתקשה להשיג משככי כאבים וסובלת גם ממחסור באמצעי תחבורה. בכל נסיעה לטיפול בין ערי הרצועה היא נאלצת, לדבריה, לשלם כ־160 שקלים – סכום שמעמיק את המצוקה הכלכלית והנפשית.
אום מוחמד א־נג’אר, החולה בסרטן המעי הגס ובסרטן השד, אמרה כי הטיפול בתוך הרצועה הפך “כמעט בלתי אפשרי” בשל מחסור בתרופות ובציוד. היא קראה לקבל הפניה לטיפול מחוץ לרצועה כדי להשלים את סדרות הכימותרפיה וההקרנות הנדרשות.
המנהל הרפואי של מרכז עזה לסרטן, ד״ר מוחמד אבו נדה, אמר כי האתגר המרכזי הוא קריסת מערכי האבחון והטיפול בעקבות הפצצות בתי חולים ייעודיים, ובהם בית החולים אל־צדאקה הטורקי, בית החולים האירופי בעזה ובית החולים עבד אל־עזיז א־רנתיסי. לדבריו, מכשירי אבחון מוקדם – כולל ממוגרפיה ו־MRI – הושמדו או הושבתו בשל מחסור בחשמל ובדלק, מה שפגע ביכולת לאבחן ולעקוב אחר חולים.
אבו נדה הוסיף כי קיים מחסור חריף בתרופות כימותרפיות ובמשככי כאבים ייעודיים, וכי זמינות התרופות עומדת, לדבריו, על כ־30% בלבד מהכמות הנדרשת. הוא ציין גם מחסור בכוח אדם רפואי, לאחר שחלק מאנשי הצוות הותקפו במהלך המלחמה וחלקם עזבו את הרצועה – דבר שהעמיק את השיתוק במערכת.
לדבריו, מספר החולים ממשיך לעלות “באופן ניכר”, בין היתר בשל גורמים סביבתיים ורעילות כתוצאה מההפצצות. מרכז עזה לסרטן פועל כיום, לדבריו, בקיבולת מוגבלת מאוד בתוך מתחם בית החולים נאסר בח’אן יונס ובבית החולים אל־חלו בעיר עזה, בעוד הביקוש להפניות לטיפול מחוץ לרצועה נמשך.
לפי נתונים עדכניים עד סוף דצמבר 2025, ברצועת עזה חיים כ־12,500 חולי סרטן מכל קבוצות הגיל, ומדי שנה מאובחנים יותר מ־2,000 מקרים חדשים – בהם 122 ילדים – כך לפי דיווחי ארגון הבריאות העולמי. לפי הדיווח, כ־3,000 חולים מתמודדים עם עיכוב משמעותי באבחון, ורק כ־1,000 הצליחו לעבור אבחון מדויק.
מקורות מסרו כי בשל המחסור בציוד ובשירותים רפואיים הופסקו מאז סוף מאי 2025 טיפולי כימותרפיה תוך־ורידית והמעקב הרפואי השוטף, ובתי חולים ייעודיים יצאו מכלל פעילות. עוד נמסר כי כוחות הכיבוש מטילים מגבלות חמורות על יציאת חולים לטיפול מחוץ לרצועה: לפי ההערכות כ־17 אלף חולים זקוקים להפניה, אך רק כ־1,100 הורשו לצאת.
לפי אותם מקורות, מאז 7 באוקטובר 2023 מתו 436 חולי סרטן בשל מחסור בטיפול ואי־יכולת להגיע לשירותי בריאות, עם השבתת בתי חולים ומרכזים ייעודיים – בהם בית החולים האירופי בעזה, מרכז עזה לסרטן, בית החולים אל־צדאקה הטורקי ובית החולים עבד אל־עזיז א־רנתיסי.
אבו נדה קרא לשיקום בתי החולים שנהרסו, לפתיחת המעברים כדי לאפשר לחולים לקבל טיפול, ולהכנסת תרופות וציוד רפואי. לדבריו, מערכת הבריאות ברצועה ניצבת בפני “קריסה כמעט מלאה”, והמשך מניעת היציאה לטיפול מחוץ לרצועה שקול, לדבריו, ל“הרג איטי” של אלפי חולי סרטן.
