רמאללה, 6 בינואר 2026 (וואפא) – ראש הממשלה מוחמד מוסטפא אמר היום בפתח ישיבת הממשלה השבועית כי שנת 2026 צפויה לכלול שורה נוספת של צעדי רפורמה והידוק ממשל תקין במוסדות הלאומיים. “לא תהיה סלחנות כלפי ניסיונות לנצל תפקיד או כסף ציבורי”, אמר.

מוסטפא הדגיש כי הממשלה ממשיכה לפעול בהתאם להנחיות הנשיא לחיזוק המוסדות והעמקת מנגנוני הניהול והבקרה, וציין כי בכוונתה לקדם איחוד מוסדות המדינה בגדה המערבית וברצועת עזה. לדבריו, הממשלה תפעל לנקיטת צעדים שיאפשרו את “מימוש המדינה הפלסטינית הראויה לעם הפלסטיני”.

ראש הממשלה הביע הערכה לציבור על עמידתו בתקופה קשה, והודה במיוחד לעובדי השירות הציבורי שהמשיכו לספק שירותים בתחומים מרכזיים, ובהם בריאות, חינוך, ביטחון ומערכת המשפט. הוא הודה גם למגזר הפרטי וקרא להמשך מאמץ משותף של המגזר הציבורי והפרטי לשמירה על השירותים ולתמיכה בציבור.

מוסטפא תיאר את התקופה האחרונה כמשבר מתמשך שהחריף בעקבות החזקת כספי ה“מקאסה” בידי ישראל, מניעת יציאת עובדים למקומות עבודתם ושורה של צעדים בשטח שפגעו, לדבריו, בפעילות מוסדות הרשות וביכולת לתפקד באופן סדיר. עם זאת טען כי הממשלה הצליחה להמשיך לספק שירותים ולפעול לסיוע הומניטרי ברצועת עזה ובמחנות בצפון הגדה המערבית.

לדבריו, הממשלה קידמה צעדים לרפורמה פיננסית ומנהלית ולהידוק מנגנוני ממשל תקין, לצד צמצום הוצאות וגיוס משאבים, והצליחה להרחיב את התמיכה המדינית והכלכלית הבינלאומית ולשמר את פעילות המוסדות הלאומיים חרף מגבלות תקציביות.

בין הצעדים שציין: אישור האסטרטגיה הלאומית למאבק בשחיתות וקידום חקיקה שנועדה לחזק את מערכת המשפט ורשויות האכיפה. הוא אמר כי הממשלה רואה בכך אחת העדיפויות המרכזיות, והדגיש כי החודשים האחרונים הוכיחו את נחישותה בתחום.

מועצת השרים קיבלה בישיבה שורה של החלטות, ובהן רכישת כמויות נוספות של תרופות עבור מתקני משרד הבריאות. בנוסף הונחו שרי הפנים וההקדשים וראש רשות המעברים לפעול להסדרת משבר הנוסעים והעולים לרגל, בתיאום עם מדינות שכנות.

הממשלה אישרה גם תקנות לקביעת מספר חברי המועצות ברשויות המקומיות, על בסיס סיווג לארבע קטגוריות: 15 חברים ברשות מסווגת (א), 13 ב־(ב), 11 ב־(ג), ו־9 במועצות כפריות. בנוסף נדונו בקריאה ראשונה הצעת חוק חופש המידע והצעה להפחתת השימוש במזומן, במטרה לצמצם עודפי שקלים במערכת הבנקאית ולהרחיב שימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים.

בתוך כך גינתה הממשלה את החלטת ישראל לשלול את סמכויות עיריית חברון באתר אלחראם אלאבראהימי, וקבעה כי מדובר בהפרה של הדין הבינלאומי והסטטוס־קוו ההיסטורי. היא גינתה גם את הריסות הבתים והעקירה במחנה נור שמס, וקראה לקהילה הבינלאומית לפעול להגנה על אזרחים ולהעמיד לדין את האחראים. בנוסף גינתה את פשיטת כוחות הביטחון על אוניברסיטת ביר זית ואת פציעת סטודנטים במהלך האירוע.

הממשלה אימצה גם את החלטת הבוררות הבינלאומית בסכסוך הכספי עם חברת אורידו. לפי ההחלטה החברה תחויב בתשלום לקופת המדינה, וכן בהקצאת סכום נוסף שיופנה לשיקום ופיתוח תשתיות התקשורת, בדגש על רצועת עזה. הממשלה טענה כי העיכובים בהפעלת שירותים מתקדמים ברצועה נבעו מהגבלות שנמשכו לאורך שנים, ובהן אי־הקצאת תדרים.

לבסוף הודיעה הממשלה כי תחדד את הכללים הנוגעים לכהונת עובדי ציבור בדירקטוריונים של מוסדות ציבוריים ופרטיים, ותאסור כהונה ביותר משני דירקטוריונים במקביל.