רמאללה, 1 בינואר 2026 (וואפא) – ארגון העיתונאים הפלסטיני הודיע היום (חמישי) כי צבא וממשלת הכיבוש הישראלי המשיכו במהלך 2025 במדיניות של פגיעה שיטתית בעיתונאים פלסטינים, באמצעות מעצרים שרירותיים, מעצר מנהלי, הכאות והתעללות, הרחקות, החרמת ציוד וחקירות בכפייה – בניסיון, לפי הארגון, להשתיק את הסיקור הפלסטיני ולפגוע בתשתית התקשורתית הלאומית.

לפי ועדת החירויות בארגון, במהלך 2025 נרשמו 42 מקרי מעצר של עיתונאים ועיתונאיות פלסטינים, ובהם 8 עיתונאיות. המעצרים בוצעו בגדה המערבית, בירושלים הכבושה ובתוך שטחי 48, במחסומים ובמעברים, במהלך סיקור בשטח, וכן בעת פשיטות על בתיהם ומעצרם מתוך משפחותיהם.

הוועדה ציינה כי הירידה במספר המעצרים לעומת 2023 (64) ו־2024 (58) אינה משקפת שינוי בהתנהלות הכיבוש, אלא מצביעה על מעבר לפגיעה ממוקדת: התמקדות בעיתונאים בעלי השפעה, מעצרים חוזרים של אותו עיתונאי, הרחבת השימוש במעצר מנהלי ללא כתב אישום או משפט, ושימוש באלימות פיזית ונפשית ככלי הרתעה.

הארגון מסר כי תועדו עשרות מקרים שבהם נעצרו עיתונאים במהלך עבודתם, לרבות בעת סיקור פשיטות צבאיות, תקיפות מתנחלים ועבודה הומניטרית. לדבריו, המעצר הפך לאמצעי מיידי לריקון השטח מעדים ולמניעת העברת המציאות כפי שהיא.

עוד נמסר כי בשנת 2025 נרשמה עלייה בפשיטות על בתי עיתונאים ובמעצרם מתוך בתיהם ובנוכחות משפחותיהם, כחלק מניסיון לשבור אותם נפשית וחברתית ולהפוך את המעצר מצעד דיכוי לענישה רחבה הפוגעת גם במשפחה ובסביבה הקרובה.

ועדת החירויות הדגישה כי השימוש במעצר מנהלי נגד עיתונאים הוא מן הדפוסים החמורים ביותר, משום שהוא מתבצע ללא אישום ברור, שולל את זכות ההגנה והופך את העיתונאי לעצור ללא גבול זמן – מה שלדבריה מהווה הפרה בוטה של האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות.

עוד נמסר כי בשנת 2025 נרשמה פגיעה גם בעיתונאיות פלסטיניות באמצעות מעצר, חקירה והרחקה, כולל מעצרים חוזרים – מה שהוגדר אינדיקציה מדאיגה לאלימות מגדרית שיטתית בתוך מנגנון הדיכוי.

הארגון טען כי נתונים אלה מצטלבים עם עדויות מתועדות של עיתונאיות זרות שנחשפו להפרות חמורות בתוך בתי הכלא, והוסיף כי מדובר בהפרות שעשויות להגיע לכדי פשעים בינלאומיים.

לפי הוועדה, תועדו מקרים רבים של הכאות, איומים בנשק, גרירה והשפלה של עיתונאים, לצד החרמת מצלמות, טלפונים וציוד עיתונאי ואי־החזרתו לאחר השחרור, במטרה לפגוע ביכולת המקצועית ולמנוע המשך עבודה עיתונאית.

הארגון הוסיף כי הפגיעה לא הסתכמה בעיתונאים בשטח בלבד, אלא התרחבה גם לאקדמאים, מרצים לתקשורת ועיתונאים בעלי השפעה רחבה – מה שלדבריו מעיד כי הכיבוש אינו מכוון רק לחדשות, אלא גם למערכת שמייצרת תודעה ומעבירה עובדות.

ארגון העיתונאים הפלסטיני קרא לקהילה הבינלאומית ולארגוני זכויות האדם למלא את חובותיהם המשפטיות והמוסריות, וקרא לאו"ם ולדווחים המיוחדים לחופש הדעה והביטוי להתערב בדחיפות, ולדרוש אחריות ממנהיגי הכיבוש על הפגיעה בעיתונות הפלסטינית.

ועדת החירויות הדגישה כי העיתונות הפלסטינית תמשיך למלא את תפקידה המקצועי והלאומי למרות מדיניות הדיכוי והמעצרים, וכי פגיעה בעיתונאים לא תצליח להשתיק את האמת או לטשטש את הפשעים.