דו"ח זה, המוסיף נדבך משמעותי לשורת הדו"חות הקודמים בנושא, מסמן קונצנזוס חדש המכיר בעובדה שישראל מקיימת משטר של עליונות יהודית בין הירדן לים. זהו שלב חשוב במאבק לשינוייה של מציאות זו ולמען עתיד שבו כל בני האדם החיים כאן יזכו לצדק, לשוויון ולכיבוד זכויות האדם שלהם.
 
קולות התבהלה שהשמיע שר החוץ הישראלי יאיר לפיד, כמו גם טענות שהעלו ארגוני הסברה שונים, כאילו מדובר בניסיונות לשלול את זכות הקיום של מדינת ישראל, חושפים את תפיסתם לפיה משטר של עליונות יהודית הוא מוצדק ויש להנציחו. אלא שדרישה לשוויון ולשמירה על זכויות אדם מאיימת רק על מי שמתנגד לערכים אלה. מי שאומר שדרישה זו פוגעת בו – מבהיר באיזה צד הוא בחר.
 
הטחת ההאשמה ב"אנטישמיות" כלפי כל מי שמותח ביקורת על המשטר הישראלי – ובכלל זה ארגוני זכויות אדם – היא טענה מניפולטיבית, המוזילה את המאבק הכה חיוני נגד האנטישמיות ברחבי העולם ופוגעת בזכרם של קורבנותיה לאורך ההיסטוריה.