ברמאללה התקיים היום מפגש מקצועי רחב ביוזמת רשות המטבע הפלסטינית, שעסק בטיוטת חוק צמצום השימוש במזומן – מהלך רחב־היקף שמיועד להפחית את התלות במזומן ולחזק את התפשטותם של אמצעי תשלום דיגיטליים. במפגש השתתפו נציגי משרדי הממשלה, בכירי המערכת הבנקאית, אנשי אקדמיה, איגודים עסקיים וארגוני חברה אזרחית.

הדיון הוביל לשורת המלצות מרכזיות. המשתתפים קראו לקבוע תקופת מעבר הדרגתית ליישום החוק, כדי לאפשר למגזרים שונים להיערך, וכן לבחון מחדש את תקרת העסקאות במזומן כך שתשקף נאמנה את מבנה הפעילות בענפים שונים. כמו כן עלתה דרישה להרחיב את הגישה לשירותים בנקאיים ודיגיטליים ולהוזיל את עלויות התשלומים האלקטרוניים.

נגיד רשות המטבע, יחיא שנאר, פתח את הדיון והדגיש כי הכלכלה הפלסטינית נדרשת להתאים את עצמה לסטנדרטים הפיננסיים העולמיים. לדבריו, מערכת הבנקאות שמרה על יציבות בשנים האחרונות הודות להשקעה בתשתיות דיגיטליות, וכי צמצום השימוש במזומן נועד להגביר שקיפות, להפחית סיכונים ולתמוך ביעילות הכלכלית — מבלי לפגוע בעסקאות היומיום של הציבור.

בדיון הכלכלי הציגו מומחים נתונים הממחישים את הצורך ברפורמה: לפי רשות המטבע, 96% מהפקדות המזומן בשקל נמוכות מ־20 אלף שקל, נתון המהווה בסיס להצעה לקבוע תקרת מזומן בגובה זה. כלכלנים הדגישו כי דווקא העסקאות הגדולות, המהוות חלק קטן מהשוק, הן הכרוכות בסיכוני הון לא מדווח והלבנת הון, ולכן ההגבלה עליהן עשויה לתרום ליצירת משק שקוף יותר.

מומחים משפטיים דנו בהשלכות החוק: שמירת הסודיות הבנקאית, הגדרה מדויקת של סמכויות הפיקוח והבטחת שימוש מבוקר במידע פיננסי. לדבריהם, יש להבטיח כי הרגולציה החדשה לא תפתח פתח לשימוש מופרז בנתונים רגישים.

הפאנלים המקצועיים עסקו גם ביכולת של הציבור לעבור לכלכלה דיגיטלית. אנשי עסקים הצביעו על פערים קיימים בתשתיות אינטרנט, עלויות גבוהות של שירותים דיגיטליים ועל אוכלוסיות שאינן מחוברות דיגיטלית, והזהירו כי ללא צעדי תמיכה, המעבר עלול להכביד על מגזרים שלמים.

לפי טיוטת החוק, עסקאות במזומן מעל 20 אלף שקל ייאסרו, ורשות המטבע תוכל לעדכן את התקרה בתיאום עם משרד האוצר. החוק יאפשר גם לקבוע מגבלות על תרומות גדולות, הלוואות במזומן ועסקאות בענפים רגישים כמו נדל"ן וסחורות יקרות. העונשים יכללו קנסות של 5%–15% מהיקף העסקה, עם החמרה במקרה של התחמקות. החוק צפוי לכלול תקופת הסתגלות של חצי שנה, ובסיומה יופעל מנגנון אכיפה משותף של רשות המטבע, משרד האוצר ומשרד הכלכלה.

המשתתפים סיכמו כי המעבר לכלכלה דיגיטלית מחייב שילוב של רגולציה יציבה, תמריצים תפעוליים ותשתית טכנולוגית רחבה — ובעיקר שיתוף פעולה בין המגזר הציבורי, המערכת הפיננסית והציבור.