רמאללה, 3 בדצמבר 2025 — הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסרה כי כ־42 אלף בני אדם ברצועת עזה חיים כיום עם פציעות קשות ומשנות־חיים, כמעט פי שניים ממספר הפצועים שנרשם שנה קודם לכן.

לפי הדו״ח שפורסם היום (רביעי) לרגל היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות, ובהסתמך על הערכות ארגון הבריאות העולמי, נספרו עד יולי 2024 כ־22,500 פצועים קשים.

הפציעות הנפוצות ביותר כוללות פגיעות מורכבות בגפיים, קטיעות, כוויות, פגיעות בחוט השדרה ובמוח, וטראומות קשות הגורמות לאובדן קבוע של יכולת תנועה או תחושה.

הדו״ח מתעד גם יותר מ־5,000 מקרי קטיעה – כ־75% מהם בגפיים התחתונות – לצד אלפי פציעות חמורות בעמוד השדרה, במוח, בכוויות ובפגיעות מורכבות בגפיים.

לפי הנתונים, ילדים מהווים חלק משמעותי ממעגל הפצועים: יותר מ־10,000 ילדים סובלים מפציעות קשות גורמות מוגבלות, ומהווים 51% ממקרי הפינוי הרפואי מרצועת עזה בין מאי 2024 ליוני 2025.

בדו״ח נכתב כי הנתונים משקפים קריסה חדה של מערך השיקום, שנפגע בשיעור של 62% בעקבות הרס מתקנים, מחסור בציוד ומותם של יותר מ־1,700 אנשי צוות רפואי — בהם 42 פיזיותרפיסטים ומטפלים בריפוי בעיסוק — לצד מחסור חמור בציוד עזר כמו כיסאות גלגלים, הליכונים ופרותזות.

רבע מהפצועים הקשים — ילדים

לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי עד 24 בספטמבר 2025, יותר מ־10,000 ילדים בעזה חיים עם פציעות קשות וגורמות מוגבלות.

דו״חות ארגון רופאים ללא גבולות מצביעים על כך ש־70% מנותחי הכוויות הם ילדים, רבים מהם מתחת לגיל חמש. הנתונים משקפים את עומק הפגיעות בילדים ואת היעדר האמצעים הרפואיים הדרושים להחלמה.

נתוני הפינוי הרפואי חושפים את עומק המשבר

לפי משרד הבריאות, בין מאי 2024 ל־30 ביוני 2025 פונו מהרצועה 749 פצועים קשים לקבלת טיפול רפואי מחוץ לעזה — ילדים היו 51% מהם.

מרבית המפונים סבלו מפציעות קשות בגפיים, לרבות שיעור גבוה של קטיעות שהגיע ל־22%, וכן מפגיעות עצביות ומוחיות מורכבות שאין עבורן כיום שירותי שיקום מספקים בעזה.

קריסת מערך השיקום תחת המשך הלחימה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הדגישה כי שירותי השיקום — המוגדרים על ידי ארגון הבריאות העולמי כחיוניים למניעת החמרה וטיפול ארוך טווח — מצויים בעיצומה של קריסה עקב הרס נרחב, מחסור בציוד רפואי ופגיעה בכוח האדם.

לפי נתוני משרד הבריאות עד 27 בנובמבר 2025, רמת שירותי השיקום ירדה ב־62% בשל הרס מתקנים, מחסור משמעותי בציוד ומותם של יותר מ־1,700 אנשי צוות, בהם 42 מומחי שיקום.

הדו״ח מציין כי ההערכות מתייחסות רק לפגיעות ישירות, ולא כוללות את העלייה בצרכים הנגרמת מהידרדרות התנאים הבריאותיים הכוללת — תת־תזונה, מחלות כרוניות, עקירה המונית והיעדר ציוד עזר בסיסי — מה שהופך את הנטל האמיתי של שירותי השיקום לגבוה בהרבה מהנתונים הרשמיים.