הרשות לענייני אסירים ומשוחררים ומועדון האסיר הפלסטיני מפרסמים תמונה חריגה בחומרתה על תנאי הכליאה והחקירה של עצורים בחודש נובמבר 2025, בהתבסס על עשרות ביקורים משפטיים בבתי כלא ומחנות מעצר. לפי הדוח, נרשמה עלייה חסרת תקדים בממדי העינויים, ההתעללות, הרעב וההזנחה הרפואית, במסגרת מה שמכונות המוסדות "מדיניות של השמדה מתמשכת" נגד העצורים.
הדוח מצביע על המשך שימוש בצניפות חשמל, ירי קליעי גומי, מניעת טיפול רפואי, והידוק מכוון של הפגיעה בעצורים חולים ופצועים. במקביל מוסרת המערכת על התפרצות רחבה של מחלת הגרדת (סקאביאס) במאות מקרים במספר בתי כלא.
במסגרת הביקורים הצליחו הצוותים המשפטיים להיכנס ליחידת "רכבת" — אגף תת־קרקעי בכלא רמלה — שבו מוחזקים עצורים מרצועת עזה. לפי העדויות שנאספו, העצורים תיארו מסכת ממושכת של אלימות, עינויים, התעללות במהלך החקירה, והחזקתם בתנאים סגורים על הקרקע ללא גישה לאוויר, אור או טיפול רפואי.
ביחס לעצורות ולילדים עצורים, הדוח קובע כי התנאים אינם שונים כמעט: נרשמו מקרי דיכוי רבים, תקיפות ברמות שונות, ונהלי ענישה משפילים. עצורות תיארו חוויות קשות במהלך החקירה והמעבר לכלא, לצד מחסור מתמשך בצרכים בסיסיים, לרבות פדים היגייניים וטיפול רפואי ייעודי.
בתי הכלא שבהם בוצעו ביקורים כוללים את: הנגב, עופר, דמון, שיטה, מגידו, גלבוע, מחנה עופר (גלעד), כלא גנוט–רימון ונפחא לשעבר, וכן אגף רכבת בכלא רמלה.
לפי הדוח, כל זאת מתרחש בזמן שהכנסת דנה בקידום חוק עונש מוות לעצורים פלסטינים — אחד המהלכים החקיקתיים החמורים ביותר שקדמו לו ניסיונות דומים לאורך השנים. ההחמרה מתוארת כחלק ממערך חקיקה רחב שמטרתו לפגוע בקיומו של הציבור הפלסטיני, לצד מדיניות ממושכת של "הוצאות להורג מחוץ לחוק" באמצעות הרעבה, הזנחה ועינויים.
עדויות קשות ממחנה גלעד ומהאגף התת־קרקעי "רכבת"
לפי הצוותים המשפטיים, מחנה "גלעד" ממשיך לרשום שימוש תדיר בצניפות חשמל, כפיית שינה על מיטות ברזל חשופות, רעב ואיומים מתמשכים.
באגף "רכבת", הממוקם מתחת לפני הקרקע, תועדו עדויות של עצורים מרצועת עזה על הכאות, "שבאח", מניעת טיפול, הגבלת תפילה, והגשת ארוחות שאינן מספיקות לקיום בסיסי.
כלא הנגב: המשך התעללות, ירי ומקרי מוות
בכלא הנגב נרשמו ירי קליעי גומי בתוך תאים וחצרות, מניעת טיפול רפואי והתפשטות אגרסיבית של מחלת הגרדת. האסירים מדווחים על הקטנת מנות המזון, בניגוד להחלטת בית המשפט העליון הישראלי שהורתה להגדילן.
מספר עצורים דיווחו כי גם כאשר הצליח צוות משפטי להשיג להם אישור מעבר לטיפול, ההעברה מתבצעת רק באופן מדומה: האסירים נאלצים לחתום שקיבלו טיפול, מבלי שקיבלו טיפול כלשהו בפועל.
תיאורים רבים עוסקים ב"בדיקה הביטחונית" הידועה כ"מסדר מספר", הכוללת כפיית כריעה, הצמדת ידיים לראש, עמידה ממושכת בתוך שטח מסומן בזווית התא, והכאה אם זזים ממנו.
כלא עופר: התפשטות רחבה של סקאביאס והחרפת פשיטות
בכלא עופר נרשם בחודש נובמבר היקף גדול במיוחד של הדבקה במחלת הסקאביאס, גם באגף הילדים. לפי האסירים, המשחה ה"מחולקת" אינה בגדר טיפול, שכן עשרות אסירים מקבלים יחדיו קופסה אחת — כשכל אסיר נדרש למספר קופסאות לטיפול יעיל. החולים מדווחים על קושי לעמוד, לנוע או לישון עקב פצעים וזיהומים.
במקביל נמשכות פשיטות רחבות, ירי קליעי גומי בתוך תאים ושימוש בכלבי תקיפה. אירוע דיכוי נוסף התרחש כאשר נמצאה שקית פלסטיק בתא — והאסירים נענשו בחסימת יציאה לחצר.
כלא דמון: למעלה מ־50 עצורות בתנאים קשים
על פי הדוח, מעל 50 עצורות מוחזקות בכלא דמון בתנאים הכוללים: חיפושים בעירום, הזנחה רפואית, מחסור בצרכים בסיסיים, ביניהן חולות סרטן. העצורות מדווחות על בידוד, לחץ פסיכולוגי והגבלת ביקורי משפחות. רבות מהן עברו חקירה ממושכת, לעתים יותר מחודש.
העצורות הצביעו על מחסור חמור בפדים היגייניים, ועל הצורך ברופאה גינקולוגית — צורך שאינו נענה. עדויות רבות מעידות על פגיעה נפשית קשה הנובעת מהבידוד ומהיעדר קשר עם המשפחות, ובעיקר אצל אמהות שנעקרו מילדיהן.
נתונים סטטיסטיים מעודכנים
מספר העצורים והאסירים בכלאי הכיבוש נכון לנובמבר 2025 חצה את 9,250, ובהם: 1242 אסירים עם פסק דין, יותר מ־50 אסירות, 350 ילדים, 3368 עצורים מנהליים ו־1205 המוגדרים "לוחמים בלתי חוקיים". מספר ההרוגים מקרב האסירים מאז תחילת המלחמה עלה ליותר מ־100.
הרשות לענייני אסירים ומועדון האסיר קוראים לקהילה הבינלאומית לפעול בהתאם לעמדת בית הדין הבינלאומי לצדק בנוגע לאי־חוקיות הכיבוש, לקדם חקירה בינלאומית בעבירות עינויים והוצאות להורג, לדחות את חוק עונש המוות המוצע, להעביר את התיקים לבית הדין הפלילי הבינלאומי, להטיל סנקציות ולהבטיח גישה חופשית של הצלב האדום לכל בתי הכלא.
