דוח מפורט ששלחו ארגוני זכויות אדם בישראל לוועדה נגד עינויים של האו״ם קובע כי ישראל החריפה באופן דרמטי את הפרותיה של אמנת האו״ם נגד עינויים וכי שיטות עינויים והתעללות מופעלות כיום באופן שיטתי נגד אסירים פלסטינים.
הדוח נשלח במסגרת מנגנון הבדיקה התקופתית של הוועדה למדינות החתומות על האמנה. על הדוח חתמו ארגוני "עדאלה", "הוועד הציבורי נגד עינויים", "הורים נגד מעצרי קטינים", "המוקד להגנת הפרט" ו"רופאים לזכויות אדם".
לפי הדוח, ישראל פירקה את מנגנוני ההגנה שהיו קיימים בעבר, וההתעללות מבוצעת כיום בכל שלבי המעצר ובידי כלל גופי הביטחון, באישור הממונים ובהיעדר כל פיקוח או התערבות מצד רשויות משפטיות או מנהליות — ואף בשיתוף צוותים רפואיים.
הארגונים מדווחים כי ישראל עושה שימוש נרחב בסיווג "לוחם בלתי חוקי", המאפשר החזקה ממושכת של פלסטינים ללא משפט וללא זכויות בסיסיות. מאז תחילת המלחמה בעזה נעצרו בדרך זו יותר מ־4,000 מתושבי הרצועה. השימוש במעצרים מנהליים זינק גם הוא: מ־1,100 עצורים לפני המלחמה ל־3,500 בספטמבר האחרון, ומשך המעצרים הוכפל.
לפי הדוח, אסירים טופלו רפואית כשידיהם אזוקות ועיניהם מכוסות, ונאלצו להשתמש בחיתולים לצורך צרכים בסיסיים. המדיניות כוללת הרעבה ממשית — אספקת מזון של כ־1,000 קלוריות ביום וכ־40 גרם חלבון בלבד.
העדויות מתארות דפוס עקבי של עינויים: הכאה באלות, שפיכת מים רותחים שגרמה לכוויות, תקיפות של כלבים, חשיפה ל"חדר דיסקו" — תא עם מוזיקה ברעש בלתי נסבל, וכן תקיפות מיניות וגרימת פגיעות באמצעות חפצים. בבתי כלא של שירות בתי הסוהר דווח על הכאות, בעיטות, אזיקות מכאיבות, אלימות מינית, איומים, השתנה על עצורים ועוד.
הדוח מציין כי מאז תחילת המלחמה תועדו לפחות 94 מקרי מוות במתקני כליאה ישראליים, לצד עשרות מקרים של נזקי בריאות בלתי הפיכים.
לפי הארגונים, מערכת המשפט נתנה גיבוי נרחב למציאות זו: בג״ץ דחה 18 מתוך 20 עתירות שהוגשו נגד תנאי הכליאה, וקיבל את עמדת המדינה. רק במקרה אחד הורה על סגירת מתקן "שדה תימן", ובמקרה נוסף — שעסק במדיניות הרעבה — התקבלו חלקית טענות העותרים, ורק אחרי 17 חודשים.
הדוח מדגיש כי עשרות רבות של עצורים מעזה מוחזקים במעמד לא ידוע, וכי אסירים פלסטינים מוחזקים בבידוד, ללא גישה לעורכי דין, לצלב האדום, לעיתונאים או לבני משפחותיהם. ארגוני הזכויות קוראים לוועדה לפתוח בחקירה מיידית וללחוץ על ישראל להפסיק את הפרותיה החמורות.
