בניו יורק נפתחה ישיבת מועצת הביטחון שעסקה במצב במזרח התיכון, כולל הסוגיה הפלסטינית. סגן המתאם המיוחד לשלום מטעם האו״ם ומתאם העניינים ההומניטריים בשטחים, רמז אל־אקברוב, אמר בדיון כי המפגש מתקיים "ברגע של תקווה מחודשת", וכי למועצה יש הזדמנות לעצב עתיד יציב יותר לשני העמים.

אל־אקברוב ציין כי הפסקת האש בעזה מחזיקה ברובה, וכי האו״ם מגביר את היקף הסיוע ההומניטרי. לדבריו, המצב נותר קשה, ויש צורך לעבור מסיוע חירום ליכולת של קהילות לשקם את חייהן. הוא קרא לישראל להרחיב את יכולת המעברים ולהאיץ את אישור הכנסת המשלוחים.

הוא הזכיר כי האיחוד האירופי, האו״ם והבנק העולמי מעדכנים את "ההערכה המהירה לנזקים ולצרכים", שקבעה במרץ כי עלות השיקום נאמדת בכ־53 מיליארד דולר. ההכנות לכינוס ועידת קהיר לשיקום הרצועה נמשכות. "הנזק בעזה — אנושי, כלכלי וחברתי — הוא קטסטרופלי", אמר.

באשר לגדה, אל־אקברוב התריע מפני התרחבות ההתנחלויות, עליית המאחזים, אלימות מתנחלים, הריסות ופעולות פינוי. לדבריו, אלימות המתנחלים הגיעה לרמה "חמורה במיוחד". במהלך עונת מסיק הזיתים באוקטובר תיעד האו״ם את מספר התקיפות הגבוה ביותר מאז החל המעקב — שמונה מקרים ביום בממוצע. חלק מהמתקפות הסתיימו בפציעות חקלאים, הרס עצי זית ופגיעה בפרנסה. בכמה מהמקרים, הוסיף, כוחות הכיבוש לא מנעו את האלימות ואף שיתפו איתה פעולה.

אל־אקברוב אמר כי האו״ם ימשיך לתמוך במאמצים לסיום הכיבוש ולהקמת שתי מדינות על בסיס קווי 1967, עם ירושלים בירה לשתיהן.

נציג פקיסטן אמר כי המצב בשטחים הפלסטיניים "עדיין חמור", וכי למרות הפסקת האש, קיימות תקיפות ישראליות והפרות מתמשכות. הוא קרא ליישום מלא של החלטה 2803 ולמחויבות להפסקת האש, לאספקת סיוע הומניטרי, לשיקום בעזה, לבלימת ההתנחלויות ולמניעת סיפוח או העברה כפויה. לדבריו, יש צורך בתהליך פוליטי מחייב שיוביל למדינה פלסטינית עצמאית ורציפה בגבולות 1967 ובירתה ירושלים.

נציג בריטניה קרא ליישום מלא של החלטה 2803 בהתאם למשפט הבינלאומי. הוא הדגיש את הצורך בכוח ייצוב בינלאומי ובהצבת כוחות משטרה פלסטיניים מאומנים לתמיכה בהפסקת האש. הוא דרש לפתוח ללא דיחוי את כל המעברים לעזה. עוד אמר כי יציבות בגדה חיונית לשלום, וגינה את אלימות המתנחלים, כולל תקיפת מסגד, וקרא לחקור את האירועים. בריטניה דרשה מישראל לשחרר את כספי המסים הפלסטיניים המוחזקים בידיה.

נציג אלג'יריה אמר כי "האדמה הפלסטינית הכבושה עדיין זירת שפיכות דמים", וגינה את הריגת יותר מ־310 פלסטינים מאז כניסת הפסקת האש לתוקף. לדבריו, ישראל מפרה את ההבנות בגזרות שונות — מלבנון ועד הגדה. הוא קרא לפעולה דחופה לשמירה על הפסקת האש ולמימוש התחייבויות הכיבוש. הוא תיאר מצב שבו הסיוע ההומניטרי נחסם, משפחות חשופות לחורף ללא מחסה, ומחלות מתפשטות. הוא האשים את ישראל במעשים שנועדו "למנוע את עצם האפשרות של הקמת מדינה בעתיד". אלג'יריה קראה לשמירה על הפסקת האש, להתחלת השיקום, להבטחת אחריות ולסיום הכיבוש.

נציג צרפת אמר כי הארכת המנדט של אונר״א ואימוץ החלטה 2803 מהווים "נקודת פתיחה". הוא הבטיח כי צרפת תתרום 100 מיליון אירו לתכנית ההומניטרית של 2025, ותתמוך בחיזוק כוחות הביטחון הפלסטיניים באמצעות משימות האיחוד האירופי. הוא גינה הפרות של המשפט הבינלאומי בגדה.

נציג סין קרא לקהילה הבין־לאומית להגביר את המאמצים להשגת שלום. הוא אמר כי הפסקת אש קבועה בעזה היא עדיפות, במיוחד לנוכח טענות על מאות הפרות ישראליות. סין דרשה מישראל לעמוד בחובותיה ולאפשר הזרמת סיוע, והזכירה את החלטות בית הדין הבין־לאומי לצד הצורך לצמצם מתיחות בגדה מול המשך ההתנחלויות ואלימות המתנחלים.

נציגת יוון דיברה על חשיבות יישום החלטה 2803, קראה לפתיחת נתיבי סיוע נוספים והדגישה את חשיבות שירותי מחסה, מים וחימום לפלסטינים הפגיעים ביותר. היא הזכירה את חשיבות תפקידה של אונר״א, וגינתה את עליית אלימות המתנחלים בגדה. יוון הדגישה את תמיכתה בפתרון שתי המדינות.

השגריר הפלסטיני לאו״ם, ריאד מנסור, קרא לכיבוד מלא של הפסקת האש בעזה. הוא אמר כי "שום דבר אינו מצדיק הרג או פציעה של אלף בני אדם מאז תחילת הפסקת האש". מנסור טען כי פעולות ישראל הן ניסיון מכוון לחסום כל התקדמות לעבר שלום וחירות. לדבריו, פלסטין קיבלה את תכנית השלום של הנשיא טראמפ למרות הספקות, בעוד שישראל ממשיכה במדיניות סיפוח ובהפקעת קרקעות. הוא אמר כי עצם האזכור של זכות ההגדרה העצמית בהחלטה 2803 הספיק "כדי לעורר את זעם הממשלה הישראלית". מנסור הדגיש כי הזכות להגדרה עצמית "אינה ניתנת לויתור". הוא אמר כי פלסטין תמשיך לפעול מול ארצות הברית, סעודיה ושותפים נוספים כדי לפתוח נתיב אמיתי לשלום.