דוח שפרסם המשרד הלאומי להגנת הקרקע והתנגדות להתנחלויות קובע כי המצב הביטחוני בגדה המערבית הולך ומידרדר, וכי אירועי האלימות שמבצעים מתנחלים נגד אזרחים פלסטינים מתרחבים בקצב מדאיג. הדוח, המתייחס לשבוע שבין 14 ל־21 בנובמבר 2025, מציין כי עונת מסיק הזיתים הנוכחית היא האלימה ביותר שנרשמה זה שנים.
לפי נתוני "הממסד הביטחוני" שהובאו ב"ידיעות אחרונות", נרשמו במהלך שנות המלחמה בעזה 1,586 אירועי "פשע לאומני יהודי" – ממוצע של שני אירועים ביום – וכן 114 תקיפות שביצעו מתנחלים נגד כוחות הכיבוש, ובהם הצבא, משמר הגבול והמשטרה. עוד מצביעים הנתונים על עלייה של 20 עד 25 אחוז במספר האירועים לעומת השנה הקודמת, וכן על 174 פלסטינים שנפצעו מאז תחילת השנה באירועי אלימות לאומנית – עלייה של 12 אחוז. מאז תחילת המלחמה נפצעו 376 פלסטינים.
לפי הדוח, הצבא "חש הקלה" משום שהשב"כ עדיין מטפל בתופעת "הטרור היהודי", ואינו מנסה למסגר אותה כ"עבריינות" או "תופעה חינוכית" הדורשת טיפול תקשורתי בלבד – כפי שמקדם הקו הרשמי בממשלה הישראלית, שמינתה "מנהל פרויקט" ל"נערי הגבעות" במקום להשתמש בכלי מעצר מנהליים. נתוני הממסד הביטחוני מצביעים על החמרה בולטת, אך הממשלה, לשון הדוח, נמנעת מצעדים מעשיים לעצירת האלימות.
ארגוני זכויות אדם ישראליים, ובהם "שלום עכשיו" ו"בתצלם", וכן גופים בינלאומיים ובהם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), מתריעים כי אלימות המתנחלים חצתה כל קו אדום. שר החוץ האמריקאי, מרקו רוביו, הביע חשש שהגל האחרון של תקיפות מתנחלים יסכן את המאמצים להשגת הפסקת אש בעזה בתיווך ארה"ב. גם האיחוד האירופי גינה את האלימות ודרש מהממשלה לפעול לבלימתה.
ב־יום שני שעבר שב בנימין נתניהו להגיב לראשונה זה זמן רב והכריז כי יכנס דיון ממשלתי דחוף "להביא לדין את הישראלים הפועלים באלימות נגד פלסטינים בגדה". נתניהו אמר כי הוא "עוקב בדאגה" אחר המאורעות וכי ידאג לתמיכה מלאה בצבא ובכוחות הביטחון, שלדבריו ימשיכו לפעול "במלוא הנחישות".
בדוח נטען כי נתניהו אינו פועל כדי להגן על הפלסטינים, אלא משום שקבוצה "קטנה וקיצונית", כלשונו, התעמתה עם הצבא באירועי האלימות הקשים בכפר הג'בעה שבמחוז בית לחם. בכך מנסה ראש הממשלה להתנער מאחריותו ומעמדתו הידועה ביחס לאלימות המתנחלים. כך, נזכר כי ב־28 באוגוסט 2024 גינה נתניהו את החלטת ארה"ב להטיל סנקציות על מתנחלים אלימים וקרא להידברות עם וושינגטון בנושא.
שר הביטחון ישראל כ"ץ היה גלוי יותר: לאחר ההתנגשויות בין מתנחלים לבין הצבא בג'בעה אמר כי הממשלה תמשיך לפתח ולחזק התנחלויות "בכל רחבי יהודה ושומרון" בשיתוף הנהגת המתנחלים. הוא אמנם גינה "חבורה של עבריינים אלימים", אך שב והבהיר כי הממשלה "לא תחזור להוציא צווי מעצר מנהליים" נגד אנשי "תג מחיר" ו"נערי הגבעות".
כ"ץ אף סירב להגדיר כפיגוע טרור את תקיפת המתנחלים בכפר דומא במחוז שכם באפריל האחרון, שבה יידו אש על בתים ורכבים. בריאיון לגלי צה"ל אמר: "אני לא רואה בזה טרור".
לפי הדוח, גם בכירים בפיקוד המרכז מנסים "לשטוף ידיים" מהאלימות הגוברת. ב"ידיעות אחרונות" דווח כי מפקדי אוגדות ביקשו מהרמטכ"ל אייל זמיר להחזיר את צווי המעצר המנהלי שבוטלו חודשים קודם לכן, מחשש להסלמה. קצינים התריעו כי האלימות מופעלת לא רק בידי מתנחלים מהאזור, אלא גם מקבלת רוח גבית ופניות ישירות מפוליטיקאים ושרים – מה שמקשה על אכיפת החוק.
באותו דיווח צוין כי מפקד פיקוד המרכז, אבי בלוט, מתגאה בהקמת כ־120 "חוות" – למעשה מאחזים בלתי חוקיים לפי החוק הישראלי – ולמרות שהמדינה לא אישרה אותם, הצבא מספק כוח אדם ומשאבים להקמתם ותחזוקתם.
הדוח מציג תיאור ארגוני של קבוצות המתנחלים האלימים: חבורות המכנות את עצמן "גדודי המלך דוד", המזוהות עם "נערי הגבעות". חבריהן פרשו ממסגרות חינוכיות והם מוכרים היטב למערכת הביטחון. הם פועלים באופן מאורגן, בעלי הנהגה וגב פוליטי מצד בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, וגב דתי מצד רבנים ובהם יצחק גינזבורג. לפי הדוח, שר הביטחון הופקד על "טיפול בענייניהם".
הדוח קובע כי האלימות היא חלק מתוכנית ממשלתית שמוביל סמוטריץ' ליצירת רצף טריטוריאלי בין ההתנחלויות ולחסימת המרחב הפלסטיני באמצעות מאחזים חדשים ודרכי מתנחלים. המאחזים, שמספרם הגיע ל־214 בסוף 2024, שולטים על 787 אלף דונם ומשמשים "תשתית מאורגנת לאלימות".
במישור נוסף מציין הדוח כי כוחות הכיבוש מתכננים להחרים כ־1,800 דונם מאדמות סבסטיה וברקה שמצפון לשכם בטענה לפיתוח האתר הארכיאולוגי בסבסטיה. לפי "הארץ", לתושבים ניתנו 14 יום להתנגדות. מדובר בהפקעה השנייה בהיקפה אחרי החרמת 286 דונם בסוסיא ב־1985.
במאי 2023 הקצתה הממשלה 30 מיליון שקל לחפירות ופיתוח בסבסטיה ועוד 40 מיליון שקל לחיזוק השליטה באתרי עתיקות בגדה. ארגון הארכיאולוגים "עמק שווה" טען כי הממשלה "מסתתרת מאחורי שימור מורשת" אך למעשה משתמשת באתרי עתיקות "ככלי לעקירה ולהשתלטות".
הדוח ממשיך ומתאר שורה ארוכה של תקיפות ופעולות הרס שביצעו מתנחלים וכוחות הביטחון במספר אזורים:
ירושלים: תקיפת רועי צאן, יידוי אבנים על בתי בדואים ליד כפר הבדואי "התבנה", הצבת קרוואנים בצור באהר, ומסירת צווי הריסה לארבע משפחות בעיר העתיקה. כמו כן נהרס בית בענטא.
חברון: פצועים, הצתות והרס רכוש בהתקפת מתנחלים בסעיר, מניעת אמבולנסים מלהגיע לאזור, וחלוקת צווי הריסה במסאפר יטא. ביום רביעי תקפו מתנחלים משפחה פלסטינית ופצעו שלושה מבניה.
בית לחם: הצתת כלי רכב ומבנים בג'בעה, ריסוס כתובות גזעניות ותקיפות נוספות במניא ובחוסאן, כולל החרמת ציוד חקלאי.
רמאללה: תקיפת ארבעה אזרחים ליד ביתוניא, שבירת כלי רכב בסינג'ל, פריצות לאדמות במג'יר וגניבת ציוד חקלאי, וחסימת הכניסה לכפר כפר נמע באמצעות סוללות עפר.
שכם: תקיפת חקלאי בבית פוריכ והרס מרכול בדיר שראף. כמו כן הרס בית בכפר פראש בית דג'ן, שבו 90 אחוז מהבתים קיבלו צווי הריסה. מתנחלים הציתו שש וילות תיירותיות בהר טרוג'ה ופצעו את השומר.
יריחו והבקעה: פריצה לבתי חקלאים במתחם המלח, ניסיון לפרוץ לבית הספר המקומי, הרס מבני מגורים ורפתות. באזור חמד פעלו מתנחלים להקמת גדרות שעלולות לחסום אלפי דונמים בפני אזרחים.
סלפית: עקירת עשרות עצי זית בוודי קנה והצבת שערים חדשים ליד דיר בלוט. ביום רביעי הותקפו חקלאים, רוססו בגז פלפל ונשדדו מהם כספים וציוד.
