רמאללה, 11 בנובמבר 2025 — היום, ה־11 בנובמבר, מציין העם הפלסטיני את יום השנה ה־21 למותו של הנשיא והמנהיג יאסר ערפאת, "אבו עמאר", מייסד תנועת פתח והיו"ר הראשון של הרשות הפלסטינית.

היום האבל הלאומי חל השנה בעיצומה של מלחמת השמדה ופשעי טיהור אתני שמבצעים כוחות הכיבוש נגד העם הפלסטיני. המציאות היומיומית מתאפיינת במראות של דם והרס: מכונת המלחמה של הכיבוש ממשיכה בפעולות הרג, פשיטות, הריסות וגלי מעצרים כמעט מדי יום בערים ובכפרים הפלסטיניים. דם בני עמנו בעזה מוסיף להישפך, עם 69,176 הרוגים ו־170,690 פצועים עד כה, לצד מצב הומניטרי קטסטרופלי.

ה־11 בנובמבר נותר תאריך כואב בזיכרון הקולקטיבי הפלסטיני – יום שבו מציינים את לכתו של המנהיג שהקדיש את חייו למאבק לשחרור לאומי, ונפטר בשנת 2004 לאחר מצור ישראלי שנמשך יותר משלוש שנים על מתחם הנשיאות ברמאללה.

יאסר ערפאת נולד בירושלים ב־4 באוגוסט 1929 בשם מוחמד יאסר עבד א־ראוף דאווד סלימאן ערפאת אל־קדווה אל־חוסייני. הוא למד הנדסה באוניברסיטת פואד הראשון בקהיר, השתתף כלוחם מילואים בצבא המצרי במלחמת 1956, ועמד בראש איחוד הסטודנטים הפלסטינים.

במהלך שנות ה־50 ייסד יחד עם קבוצת פעילים פלסטינים את תנועת פתח, וב־1969 נבחר ליו"ר הוועד הפועל של אש"ף לאחר אחמד שוקיירי ויהיא חמודה. בנאומו באו"ם בשנת 1974 אמר את המשפט שהפך לסמל עולמי: "באתי אליכם ובידי האחת רובהו של לוחם ובשנייה ענף זית – אל תפילו את הענף הירוק מידי".

ערפאת הנהיג את הכוחות הפלסטיניים במהלך הפלישה הישראלית ללבנון בקיץ 1982 ועמד בראש הקרבות נגד המצור על ביירות, שנמשך 88 ימים והסתיים בהסכם בינלאומי לפינוי הלוחמים הפלסטינים. עם יציאתו לגלות בתוניס אמר לעיתונאים: "אני הולך לפלסטין".

ב־1985 שרד ניסיון חיסול ישראלי כשמטוסי קרב תקפו את שכונת חמאם א־שאט בתוניס. בשנת 1987 הנהיג את מאמצי האחדות הלאומית הפלסטינית, תמך באינתיפאדת האבנים ועמד בחזית המאבק המדיני להשגת הכרה בינלאומית בזכויות העם הפלסטיני.

לאחר הכרזת העצמאות באלג’יר ב־1988, יזם ערפאת את תוכנית השלום הפלסטינית בעצרת האו"ם בז'נבה, יוזמה שהובילה לפתיחת דיאלוג בין אש"ף לממשל האמריקאי. ב־1996 נבחר לנשיא הראשון של הרשות הפלסטינית בבחירות כלליות והחל בתהליך בניית מוסדות המדינה הפלסטינית.

לאחר כישלון שיחות קמפ דייוויד בשנת 2000, ועם פרוץ אינתיפאדת אל־אקצא, הוטל עליו מצור במתחם המוקטעה ברמאללה, שנמשך למעלה משלוש שנים בתנאים קשים. באוקטובר 2004 הורע מצבו הבריאותי והוא הועבר לטיפול בצרפת, שם נפטר ב־11 בנובמבר באותה שנה.

יאסר ערפאת נותר עד היום סמל למאבק הלאומי הפלסטיני. דמותו ומורשתו ממשיכות להנחות את העם הפלסטיני והנהגתו בדרך לחירות, לעצמאות ולהקמת מדינה פלסטינית ריבונית שבירתה ירושלים.