רמאללה, 7 בנובמבר 2025, וואפא – משרד האו״ם לזכויות האדם בשטחים הפלסטיניים הכבושים התריע כי צווי ההריסה שהוציאו רשויות הכיבוש ב־28 באוקטובר בכפר אום אל־ח׳יר שבמסאפר יטא מדרום לחברון, עלולים להביא לגל חדש של עקירה כפויה.
בהודעה שפרסם היום (שישי) קרא המשרד לרשויות הכיבוש להפסיק מיד את תוכנית ההריסות ההמוניות, הכוללת 11 בתים ותשתיות קהילתיות חיוניות בכפר.
לפי ההודעה, אום אל־ח׳יר מאכלסת 35 משפחות פלסטיניות שנעקרו מאדמותיהן בנגב במהלך הנכבה בשנים 1948–1949. במשך עשרות שנים, נאמר, כפופות המשפחות למדיניות תכנון מפלה ולגלים חוזרים של הריסות שיטתיות מצד הרשויות הישראליות.
משרד האו״ם ציין כי הרשויות טוענות שהמבנים באום אל־ח׳יר "בלתי חוקיים" משום שלא ניתנו להם היתרי בנייה ישראליים – היתרים שכמעט בלתי אפשרי לקבל, בדומה למצב בכפרים פלסטיניים אחרים בדרום הר חברון ובאזור מסאפר יטא. במקביל, נמסר, מתאפשר למתנחלים להרחיב את ההתנחלויות ולהקים מאחזים חדשים הקשורים להתנחלות הסמוכה כרמיאל. כך, למשל, בספטמבר האחרון הוקם מאחז בלב אום אל־ח׳יר, ומתנחלים הגבילו והטרידו את תושבי הכפר במטרה להבריחם ממנו. למרות צו ישראלי זמני שהורה על עצירת העבודות ואיסור כניסת מתנחלים למקום, הרשויות לא אכפו את ההחלטה – בניגוד למדיניות ההריסה המהירה והמתמשכת כלפי מבנים פלסטיניים.
בהודעה נכתב עוד כי מדיניות ה"אין ענישה" נמשכת גם בכל הנוגע לאלימות מתנחלים, שהוחרפה מאז 7 באוקטובר 2023. בין היתר הוזכר מקרה שהתרחש ב־28 ביולי 2025, שבו ירה מתנחל מוכר והרג את פעיל זכויות האדם עודה אל הדאלין במהלך מחאה נגד סלילת כביש התנחלותי חדש. ההודעה ציינה כי ההרג תועד במצלמה, והחשוד הוחזק במעצר בית לשלושה ימים בלבד ושוחרר ללא הליך נוסף.
עוד הזכיר המשרד את חוות דעתה של בית הדין הבין־לאומי לצדק משנת 2024, שקבעה כי הרחבת ההתנחלויות, הריסת בתים, הפקעת נכסים והגבלות התנועה מהוות "סביבה כפויה" הדוחקת פלסטינים לעזוב את בתיהם – מעשה המהווה, על פי המשפט הבין־לאומי, פשע מלחמה.
מנהל משרד האו״ם לזכויות האדם בשטחים הפלסטיניים, אג׳ית סונגאי, אמר כי המתרחש באום אל־ח׳יר הוא "דוגמה מדאיגה למגמה מתעצמת של צעדים ישראליים שנועדו לבסס סיפוח בפועל של הגדה המערבית, ובעיקר של אזור C, בניגוד מוחלט לחוק הבין־לאומי".
לדבריו, "הזמן אוזל. על הקהילה הבין־לאומית לפעול באופן מיידי כדי להגן על תושבי אום אל־ח׳יר מהאיום הממשי של עקירה כפויה, ומפני כל אלימות או שלילת רכוש נוספת".
