רמאללה, 6 בנובמבר 2025 – וואפא: הלשכה המרכזית הפלסטינית לסטטיסטיקה פרסמה היום נתונים המעידים על קריסה דרמטית של הכלכלה הפלסטינית במהלך השנתיים האחרונות של מלחמת ההשמדה, עם ירידה כוללת של 29% בתוצר המקומי הגולמי (GDP) – 86% ברצועת עזה ו־18% בגדה המערבית – לעומת התקופה שקדמה ל־7 באוקטובר 2023. התמ"ג הפלסטיני נאמד כיום בכ־10 מיליארד דולר בלבד, לאחר שבשנים שקדמו למלחמה נע בין 13 ל־15 מיליארד דולר.

לפי הדו"ח, לאחר שנתיים של מתקפה ישראלית ממושכת על עזה והגדה, איבדה הכלכלה הפלסטינית כשליש מהבסיס היצרני שלה, עקב קריסה כמעט מוחלטת של הכלכלה בעזה והתכווצות משמעותית של הפעילות הכלכלית בגדה. שיעורי האבטלה הגיעו לכ־50% מכוח העבודה, ונוצר משבר חמור של חוסר ביטחון תזונתי לצד מצור פיננסי על מרבית הענפים הכלכליים.

הלשכה מציינת כי כ־85% מתשתיותיה של רצועת עזה נהרסו, מה שהביא להשבתת רוב הפעילות הכלכלית בה. הענפים שנפגעו בצורה הקשה ביותר כוללים:

• חקלאות, יערנות ודייג – ירידה של 30% (6% בגדה, 94% בעזה)

• תעשייה, כרייה, מים וחשמל – ירידה של 33% (26% בגדה, 94% בעזה)

• בנייה – ירידה של 57% (48% בגדה, 98% בעזה)

• שירותים – ירידה של 27% (15% בגדה, 83% בעזה)

• תחבורה ואחסון – ירידה של 17%.

במקביל, נרשמה ירידה של 6% ביצוא הסחורות הפלסטיני לעומת עלייה קודמת, לצד ירידה של 14% ביבוא הסחורות. היבוא מישראל ירד ב־11%, ואילו היבוא ממדינות אחרות צנח ב־18%. ביצוא לעומת זאת נרשמה ירידה של 8% מול ישראל אך עלייה של 6% מול יתר מדינות העולם.

הדו"ח מפרט כי בפלסטין פועלות כ־16 אלף חברות תעשייה המעסיקות כ־67 אלף עובדים, ותורמות כ־12% מהתוצר המקומי. יצוא התעשייה הגיע בשנת 2023 ל־1.2 מיליארד דולר, לעומת 782 מיליון דולר בלבד בשנת 2014, כאשר 81% מהיצוא הוא של מוצרים תוצרת מקומית.

בחקלאות, המהווה כ־6% מהכלכלה הפלסטינית, 93% מהיצוא החקלאי מקורו במוצרים מקומיים. ערך היצוא החקלאי גדל בעשור האחרון מ־95 מיליון דולר ליותר מ־124 מיליון.

עוד מציינת הלשכה כי טרם המלחמה חלה עלייה ניכרת ביזמות המשפחתית – מעל 100 אלף עסקים קטנים וביתיים, המעסיקים כ־185 אלף עובדים. כשליש מהם פעילים בענפי התעשייה והבנייה, ושיעור הבעלות הנשית במיזמים אלה הגיע ל־22% – כ־23 אלף פרויקטים.

על פי הנתונים, 84% מהמיזמים המשפחתיים משווקים את תוצרתם באותה עיר או כפר, 11% באזורים אחרים בגדה, ו־4% ב"פנים־השטח" (ישראל). רק כ־1% מייצא לחו"ל, בעיקר בתחומי השירותים הדיגיטליים – תכנות, עיצוב אתרים, פרסום, תרגום ועריכת וידאו.

הלשכה הדגישה כי אחד הענפים הבולטים בתעשייה הפלסטינית הוא ייצור מוצרי מתכת לא־ברזלית, בעיקר עיבוד אבן, בטון ומלט, המהווה 23% מערך התעשייה המקומית. אחריו ניצבים ענפי המזון והמשקאות (17%) והריהוט (14%). בעשור האחרון נרשם זינוק של 186% בענף הריהוט, 157% בתעשיית האבן והבטון, 122% בטקסטיל, 83% בנייר ו־82% בעץ.

למרות התמונה הקשה, הנתונים מעידים כי בעשור האחרון (טרם המלחמה) נרשם גידול קל של 0.68% בכמות הייצור במשק, בהובלת התעשייה המעובדת שצמחה ב־0.77%. ענף ההדפסה, למשל, צמח ב־365%, והתעשייה הכימית ב־93%. תעשיית המזון והמשקאות גדלה ב־62%, במיוחד במוצרי חלב, שמנים, דגנים ומזון מעובד.

לפי הנתונים, ענפי החקלאות והתעשייה מהווים יחד כ־89% מהיצוא הפלסטיני, שהסתכם ב־1.5 מיליארד דולר בשנת 2023. באותה שנה הסתכמה יתרת היבוא הפלסטיני בכ־8 מיליארד דולר. חלה עלייה חדה ביבוא מוצרי מזון (91%), טבק (67%) וטקסטיל (27%).

חלקה של ישראל ביצוא הפלסטיני נותר יציב – 83% עד 84% – אך חלקה ביבוא ירד מ־70% בשנת 2014 ל־54% בלבד בשנת 2023, עדות לנסיונות גיוון מוגבלים של הכלכלה הפלסטינית, שהמלחמה שמה להם קץ כמעט מוחלט.