המפקח על הבנקים ברשות המוניטרית הפלסטינית, יחיא שנאר, השתתף בכנס השנתי ה־20 לבנקאות ולפיננסים אסלאמיים, שנערך בממלכת בחריין תחת הכותרת “הפיננסים האסלאמיים בעידן הבינה המלאכותית”. את הכנס ארגנו ארגון החשבונאות והביקורת למוסדות פיננסיים אסלאמיים (AAOIFI) והבנק האסלאמי לפיתוח, ובו השתתפו בכירים, רגולטורים ואנשי אקדמיה מהעולם הערבי והאסלאמי.

שנאר הדגיש בנאומו כי התעשייה הפיננסית האסלאמית ניצבת בצומת מרכזית, שבה נפגשים עקרונותיה המסורתיים עם קצב ההתפתחות המואץ של הטכנולוגיה הפיננסית. לדבריו, הבינה המלאכותית מהווה “הזדמנות ייחודית לחיזוק הכללה פיננסית, להגברת היעילות ולצמצום פערים בשירותים הבנקאיים”.

המפקח ציין כי הצלחת הפיננסים האסלאמיים בהתמודדות עם משברים עולמיים נובעת ממבנה כלכלי הנשען על מימון ריאלי, שיתוף סיכונים והימנעות מספקולציות, והוסיף כי שילוב טכנולוגיות חכמות עשוי להעצים עוד יותר את יתרונות המודל.

שנאר קרא למוסדות הפיננסיים האסלאמיים לאמץ חדשנות דיגיטלית באופן התואם את עקרונות השריעה, והדגיש את הצורך בהרחבת תפקידן של מועצות הפיקוח ההלכתי כשותפות פעילות בעיצוב המעבר הדיגיטלי. “עלינו לפתח תשתית של שיתוף פעולה בין רגולטורים, אנשי הלכה ומומחי טכנולוגיה, כדי להבטיח מערכת חכמה, שקופה ואתית,” אמר.

בנאומו שיבח שנאר את השותפות בין AAOIFI לבין הבנק האסלאמי לפיתוח, אשר “מניחה תשתית מקצועית ופיקוחית לשילוב בינה מלאכותית בפיננסים האסלאמיים”. הוא הוסיף כי רשות המוניטרית הפלסטינית רואה בחדשנות הפיננסית מנוף לקידום הכלכלה המקומית ולחיזוק המגזר היצרני.

לדבריו, עסקים קטנים ובינוניים מהווים מעל 98% מהמשק הפלסטיני ומעסיקים כ־80% מהעובדים. הוא הזכיר את יוזמת הקרן “אִסתידאמה” – בהיקף של 430 מיליון דולר – שמטרתה להרחיב את הגישה למימון, ולעודד השקעות בתחומי החקלאות, האנרגיה המתחדשת ותעשיות המזון.

שנאר הדגיש גם את ההיבט החברתי־לאומי של הפיננסים האסלאמיים, ובפרט את תפקידם בשיקום הכלכלה הפלסטינית לאחר המלחמה בעזה. לדבריו, “שיקום התשתיות והעצמת הקהילות שנפגעו מחייבים מאמץ משותף של מוסדות פיננסיים, ממשלות וארגונים בינלאומיים.”

הוא סיכם בקריאה להפוך את מסקנות הכנס לתוכנית פעולה: “הפיננסים האסלאמיים יכולים להיות חוד החנית של חדשנות אחראית ומוסרית בעידן הבינה המלאכותית — ולשמש גשר בין קדמה לערכים.”