רמאללה, 2 בנובמבר 2025 – היום מציינת פלסטין 108 שנים לפרסום הצהרת בלפור, שבה העניקה בריטניה ליהודים את הזכות להקים "בית לאומי" בארץ פלסטין. בעיני הפלסטינים, זהו רגע מכונן שבו החל תהליך קולוניאלי שהוביל לאובדן מולדתם ולהקמת מדינת ישראל על חורבות יישוביהם.

הצהרת בלפור, שנשלחה ב־2 בנובמבר 1917 על ידי שר החוץ הבריטי ארתור ג’יימס בלפור אל הלורד רוטשילד, נחשבת למפתח ההיסטורי שהכשיר את הדרך להקמת היישות הציונית. היא ניתנה ללא ידיעת או הסכמת תושבי הארץ הערבים, שחיו בה במשך אלפי שנים, והפכה לסמל לבגידה של בריטניה כלפי עקרונות הצדק וההגדרה העצמית.

מאז, נבנה על ההצהרה מנגנון בינלאומי שתמך בהקמת מדינה ליהודים על אדמה לא־שלהם: מועצת מדינות ההסכמה אימצה את ההצהרה בכנס סן רמו בשנת 1920, חבר הלאומים כלל אותה במנדט הבריטי על פלסטין, ולימים שימשה כהצדקה להחלטת האו"ם על חלוקת הארץ ב־1947.

בעולם הערבי התקבלה ההצהרה בתדהמה ובזעם. בריטניה ניסתה להרגיע את הביקורת הערבית באמצעות הבטחות ריקות כי ההתיישבות היהודית תתבצע רק אם תואמת את "טובת האוכלוסייה הערבית". בפועל, הממשל הבריטי אפשר את הגעת גלי ההגירה היהודית מאירופה, עודד רכישת קרקעות על ידי התנועה הציונית והעניק לה סמכויות נרחבות בניהול הארץ.

התגובה הפלסטינית לא איחרה לבוא: כבר בשנות ה־20 וה־30 פרצו מרידות עממיות נגד המדיניות הבריטית והציונית, בהן מאורעות אלבוראק (הכותל) (1929) והמרד הערבי הגדול (1936–1939). בעיני הפלסטינים, אלה היו הניצנים הראשונים של מאבק לאומי ממושך נגד פרויקט קולוניאלי שמטרתו עקירתם ממולדתם.

הפלסטינים רואים בהצהרת בלפור לא רק הבטחה בריטית אלא חלק ממערכת מערבית כוללת — שפתחה את הדרך להקמת מדינה ליהודים ולנישול עם שלם מזכויותיו. בעוד שב־1917 חיו בארץ רק כ־50 אלף יהודים לעומת כ־1.65 מיליון ערבים, ההצהרה התעלמה מהם לחלוטין, והעניקה ליהודים זכויות לאומיות – בעוד תושבי הארץ הערבים הוגדרו כבעלי "זכויות אזרחיות ודתיות" בלבד.

בהצהרת העצמאות של מדינת ישראל, שפורסמה שלושה עשורים מאוחר יותר, מצוטטת במפורש הצהרת בלפור – עדות, בעיני הפלסטינים, לכך שהמדינה הוקמה לא מתוך "זכות טבעית" אלא על בסיס הבטחה קולוניאלית של מעצמה זרה.

עבור הפלסטינים, יום השנה להצהרת בלפור הוא תזכורת כואבת להתחלה של עוול היסטורי שנמשך עד היום — עוול שבו החלטה פוליטית אירופית אחת הפכה את עַם הארץ לפליטים בארצם.