רמאללה, 20 באוקטובר 2025 – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית מסרה כי רצועת עזה שוקעת באבטלה הולכת וגוברת, שנתיים לאחר המלחמה ההרסנית שפגעה בכל מרכיבי החיים.
בדו"ח שפורסם לרגל יום הסטטיסטיקה העולמי, החל היום (שני) תחת הסיסמה "סטטיסטיקה ונתונים איכותיים לטובת כולם", צוין כי שיעור האבטלה בפלסטין עלה בעקבות מתקפת הכיבוש על הגדה המערבית ורצועת עזה והגיע ל־50% – 34% בגדה ו־80% בעזה – מה שמביא את מספר המובטלים לכ־550 אלף בני אדם.
הלשכה הדגישה כי הכיבוש הקשה על תנועת העובדים בתוך שטחי 1948. לפני 7 באוקטובר 2023 עבדו כ־180 אלף פועלים בישראל ובמושבותיה, והכנסותיהם נחשבו לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של הכלכלה הפלסטינית.
ענף הבנייה משלם את המחיר הכבד ביותר
הדו"ח מציין כי כוחות הכיבוש החריבו למעלה מ־85% מתשתיות רצועת עזה, וכי מרבית הפעילות הכלכלית באזור הושמדה. ברמה הענפית נרשמה ירידה של 30% בענפי החקלאות, היערות ודיג הדגים (6% בגדה ו־94% בעזה); ירידה של 33% בענפי הכרייה, התעשייה, המים והחשמל (26% בגדה ו־94% בעזה); ירידה של 57% בענף הבנייה (48% בגדה ו־98% בעזה); וירידה של 27% בענף השירותים (15% בגדה ו־83% בעזה).
הלשכה הדגישה כי הנתונים הללו אינם רק מספרים – אלא מציאות חיה המשקפת את סבלו ועמידתו של העם הפלסטיני מול מתקפת הכיבוש האלימה.
כ־90% מרצועת עזה הרוסה ו־380 הריסות בגדה
מאז תחילת המתקפה ב־7 באוקטובר 2023 הרסו כוחות הכיבוש יותר מ־102,067 מבנים כליל, ועוד כ־192,812 מבנים ניזוקו קשות. לפחות 330,500 יחידות דיור נהרסו באופן מלא או חלקי, נוסף להרס בתי ספר, אוניברסיטאות, בתי חולים, מסגדים, כנסיות ומבני ממשל. אלפי מבנים כלכליים ותשתיות – כבישים, קווי מים וחשמל, ביוב ושטחים חקלאיים – נהרסו, והפכו את הרצועה לבלתי ראויה למגורים.
בגדה המערבית, לפי נתוני רשות ההתנגדות לגדר ולהתנחלויות, ביצעו כוחות הכיבוש במחצית הראשונה של 2025 כ־380 הריסות, שפגעו ב־588 מבנים – בהם 322 בתי מגורים מאוכלסים. בירושלים נרשמו 67 הריסות, שהביאו להריסת 79 מבנים. פעולות אלה נועדו, לדברי הדו"ח, לעקור פלסטינים מבתיהם ומהאדמות שלהם ומהוות פגיעה בזכות האדם לדיור.
משבר הומניטרי חמור: 85% ממערכות המים והביוב בעזה מושבתות
הערכות ראשוניות מראות כי יותר מ־85% ממערכות ואמצעי המים והביוב בעזה יצאו מכלל שימוש, חלקית או באופן מוחלט, כתוצאה מהמתקפה. עלות השיקום מוערכת ביותר מ־1.5 מיליארד דולר, וכוללת תחנות טיהור, מתקני התפלה ושאיבה, בארות, מכלים, קווי הולכה ורשתות מים וביוב.
ההרס גרם לירידה חדה באספקת המים: כ־49% מהמשפחות ברצועה מדווחות כי כל אחד מחבריהן מקבל פחות משישה ליטרים של מים ביום לשתייה ובישול – הרבה מתחת לרף המינימום ההומניטרי של 15 ליטרים לנפש לפי תקני ארגון הבריאות העולמי.
התייקרות חסרת תקדים מכבידה על הפלסטינים
שנתיים לאחר המתקפה הישראלית על רצועת עזה, מחירי הצרכן עלו ביותר מפי חמישה (512%) מאז אוקטובר 2023, בעוד שבגדה המערבית המדד נותר יציב יחסית.
במהלך שמונת החודשים הראשונים של 2025 נרשם זינוק של 33% במדד יוקר המחיה בפלסטין, בעיקר בשל העלייה הדרמטית במחירי המוצרים בעזה, שעמדה על 78%. בירושלים נרשמה עלייה של 1.54% ובגדה – עלייה קלה של 0.21%.
רמות חריפות של חוסר ביטחון תזונתי מאיימות על חיי התושבים בעזה
לפני המתקפה על עזה עמד שיעור העוני על כ־63%. קו העוני הפלסטיני הוגדר בכ־2,717 שקל לחודש, וקו העוני הקיצוני בכ־2,170 שקל. לאחר ההרס המתמשך, מציין הדו"ח, "חצינו את גבול העוני ומצויים ברמות שונות של רעב".
הצריכה הכללית ירדה ב־31% (13% בגדה ו־80% בעזה), מה שמשקף ירידה דרמטית ברמת החיים. הנתונים מלמדים כי כ־96% מתושבי הרצועה – כ־2.1 מיליון בני אדם – סובלים מרמות גבוהות של חוסר ביטחון תזונתי חמור.
מספרים שממחישים את הטרגדיה ומתעדים את המציאות
לפי משרד הבריאות הפלסטיני, מאז תחילת המתקפה נהרגו ברצועת עזה 68,116 אזרחים, בהם כ־18,592 ילדים וכ־12,400 נשים. עוד דווח על כ־11,200 נעדרים וכ־170,200 פצועים (נכון ל־18 באוקטובר 2025).
המתקפה גרמה לעקירתם של יותר משני מיליון פלסטינים, שחוו גירוש חוזר ונשנה מאז תחילתה של מתקפת הכיבוש האלימה ב־7 באוקטובר 2023.
בגדה המערבית נמשכה האלימות: 1,054 אזרחים נהרגו ו־9,034 נפצעו כתוצאה ממתקפות כוחות הכיבוש והמתנחלים.
