עזה, 17 באוקטובר 2025 – וואפא, חוסיין נציר א־סנוואר
למרות כניסתו לתוקף של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה, לאחר שנתיים רצופות של מתקפת ההשמדה שביצעו כוחות הכיבוש, המציאות ההומניטרית והחברתית נותרה קשה ביותר. רוב מוחלט של התושבים עדיין סובלים מעקירה ומחוסר קורת גג, על רקע מצוקה כלכלית עמוקה, עוני חמור ומחסור חריף במזון ובמים. לתחושת חוסר הביטחון המתמדת ולחשש מפני חידוש המתקפה בכל רגע מצטרפת תחושת ייאוש כללית, ההופכת את ההתאוששות כמעט לבלתי אפשרית.
המצב ברצועה החמיר עוד יותר בהשוואה לשנים שקדמו למתקפה. מרבית האזרחים איבדו את מקורות פרנסתם – עסקיהם, עבודתם העצמאית או כל פעילות כלכלית אחרת. המלחמה לא הותירה דבר – והעוני נעשה גורל משותף. רבים אינם מסוגלים עוד להאכיל את ילדיהם, להלבישם או להעניק להם ביטחון ויציבות – התנאים הבסיסיים ביותר לקיום אנושי.
בכל מחנה, סמטה ואוהל ברחבי הרצועה נשמעים קולות המצוקה. אבות שאינם מצליחים להאכיל את ילדיהם, משפחות המתקיימות מארוחה אחת ביום, ואחרים שנאלצים להסתמך על מטבחים ציבוריים ועל סיוע הומניטרי. בגדים חדשים הפכו למותרות – רבים לא רכשו בגד חדש מזה שנתיים, ולובשים בגדים קרועים ושחוקים שאינם מגנים עליהם לא מפני הקור ולא מהחום.
איהם אלעמור מביע חשש מהמשך המצב הקשה. לדבריו, אף שהמתקפה נעצרה, מחירי המזון הבסיסי נותרו גבוהים ואינם נגישים, במיוחד בהיעדר מקומות עבודה ועל רקע שיעורי אבטלה גבוהים. הוא מוסיף שכוחות הכיבוש מאפשרים הכנסת מוצרי מזון ספורים בלבד – רובם אינם חיוניים – כמו אטריות אינסטנט ומשקאות קפה נמס, אך מונעים הכנסת ירקות, פירות, עופות, ביצים ובשר. לדבריו, דווקא למזונות אלה נזקקים התושבים במיוחד, לאחר תקופת הרעב הקשה שחוו.
גסן עליואה אומר שמחסור במזון טרי ועליית מחירי הירקות והפירות הביאו את התושבים להסתפק במזון משומר ותעשייתי המזיק לבריאותם. לדבריו, הקטניות והאורז הפכו למרכיב העיקרי בארוחות העזתים, במקום הירקות והבשר שכוחות הכיבוש מונעים את כניסתם – מה שמגביר את הסיכון למחלות ולתת־תזונה, במיוחד בקרב ילדים ונשים הרות.
ראאד אלערג׳ה מוסיף כי קשה עוד יותר להשיג מזון טרי ונקי. רוב העקורים ניזונים ממטבחים ציבוריים המגישים תפריט קבוע שחוזר על עצמו, מה שגרם לפגיעה ניכרת בבריאותם. לדבריו, מחירי הפירות והירקות כה גבוהים עד שהורים נמנעים מלענות לבקשות ילדיהם, מחשש שלא יוכלו לשלם. מעבר לכך, הוא מתאר מנגנון כלכלי מתעלל – הסוחרים מחשבים את שערי החליפין של המטבעות הזרים ומוסיפים אותם למחירי המזון, מה שמכפיל את העלויות. לדבריו, הפערים בין הסוחרים והמקומות יוצרים מעין “מלחמה כלכלית” נגד האזרחים.
על פי נתוני אונר״א, כמעט כל השטחים החקלאיים בעזה נהרסו או הפכו לבלתי נגישים. משפחות שחיו מחקלאות איבדו לחלוטין את מקור מחייתן. הארגון הדגיש כי התושבים אינם יכולים לרכוש מזון בשוק, ויש להכניס סיוע הומניטרי עד להתאוששות המגזר החקלאי. לפי ההערכות, 88% מהשטחים החקלאיים הושמדו, מה שיחייב את הרצועה לייבא מזון חקלאי בעתיד הקרוב.
נציב האו״ם לזכויות האדם, וולקר טורק, קרא לשים את זכויות האדם בלב מאמצי השיקום. הוא הדגיש את הצורך הדחוף בהשבת גישה למזון, מים, מקלט וטיפול רפואי, וכן בחיזוק הזכות של הפלסטינים להגדרה עצמית, תוך קידום צעדים ממשיים לקראת פתרון שתי המדינות.
תוכנית המזון העולמית הודיעה כי בשל סגירת המעברים בצפון, לא ניתן היה להתחיל חלוקה בעיר עזה, ורק כמויות מצומצמות של אספקה הועברו.
לפי מקורות רפואיים ברצועה, מאז 7 באוקטובר 2023 ועד כה עלתה מניין ההרוגים במתקפת הכיבוש בעזה ל־67,967, ומספר הפצועים עומד על 170,179.
