מאת רים סווייסי

עזה, 13 באוקטובר 2025 – ארזאק אל־באהי, בת 21, לא תיארה לעצמה שבנה הראשון, ראאד, ייוולד בלב מלחמה – בתוך אוהל פליטים באזור אל־מוואסי שבמערב חאן יונס. ביתה נהרס בשכונת א־צבירה שבעיר עזה לפני פחות משנה, ומאז היא חיה באוהל שאליו נסה עם משפחתה.

היא משחזרת את אותו לילה קשה:"ראיתי את המוות בעיניים. חשבתי שזה הסוף לי ולבני. הצירים הגיעו בלילה מאוחר, ניסינו להגיע לבית החולים – אבל ההפצצות היו בלתי פוסקות, והאמבולנסים לא ענו."

כשהכאבים גברו, בעלה הזעיק שכן, רופא בבית החולים נאצר, שהגיע לאחר דקות אחדות ויילד אותה בעזרת אמו של הבעל.

"הלידה נמשכה כ־40 דקות. החול היה בכל מקום – על הבגדים שלי, על גופו של התינוק. לא היה איך להתנקות, לא מים, לא חיטוי, אפילו לא שמיכה נקייה. עטפו את בני במגבת מלוכלכת מבלי לחתוך את חבל הטבור. רק בבוקר הצלחתי להגיע לבית החולים, בעגלה רתומה לחמור."

היא מוסיפה בשקט: "זו לא הייתה לידה אחת – זו הייתה לידה פעמיים. פעם כדי ללדת, ופעם כדי להישאר בחיים."

איבדה את התינוק בדרך לבריחה

אלאא מסעוד, בת 18, חוותה גורל אכזר עוד יותר. היא ניסתה להגיע לבית החולים שהדאא אל־אקצא בדיר אל־בלח, אך ההפצצות מנעו ממנה להגיע. בעלה, מוחמד סעיד, בן 23, מתאר: "ההריון עבר בשלום. כשההפצצות התגברו באזור כיכר זאיד בצפון הרצועה, התחלנו ללכת ברגל לכיוון דיר אל־בלח. בדרך התחילו הצירים. היא ישבה על שפת הדרך צורחת מכאב. אישה מאוהל סמוך יצאה לעזור לה. היא ניסתה ליילד אותה, אבל אחרי שעה הילד נולד מת."

הוא משתתק לרגע ומוסיף: "כשהיא שמעה על מותו של התינוק – היא איבדה את ההכרה. התעוררה רק למחרת, מרוב כאב ועייפות."

לידה בתנאים לא אנושיים

סיפורי הלידה בעזה מתוארים היום במונחים של הישרדות. נשים יולדות באוהלים, לעיתים בלי כל נוכחות רפואית, בזמן שבתי החולים קרסו לחלוטין.

לפי נתוני משרד הבריאות הפלסטיני, מאז 7 באוקטובר 2023 ועד פברואר 2024 נולדו כ־20 אלף תינוקות בעזה – רובם במרכזי פליטים ובתנאים קשים. מתוך 36 בתי חולים, רובם חדלו מלפעול, והנותרים פועלים תחת עומס עצום ומחסור חריף בצוותים רפואיים.

האו״ם מדווח על נשים שנדחו בכניסה לבתי חולים בזמן צירי לידה, על ניתוחים קיסריים שבוצעו ללא הרדמה מלאה, ועל יולדות ששוחררו שעות ספורות לאחר ניתוח.

לאחר הלידה, הסבל נמשך: חוסר בחלב לתינוקות, במחבטים, בבגדים ובמזון בסיסי גורם לאימהות ולילדים להיאבק יום־יום על קיומם.

המלחמה בעזה הפכה את הלידה – אחד הרגעים האנושיים ביותר – למבחן הישרדות כפול: להוליד חיים בתוך מציאות של מוות, ולהיאחז בהם למרות הכול.