רמאללה, 6 באוקטובר 2025 — הלשכה המרכזית הפלסטינית לסטטיסטיקה דיווחה כי מאז תחילת המתקפה של כוחות הכיבוש על רצועת עזה ב־7 באוקטובר 2023 ועד 8 ביולי 2025, ניזוקו כ־190,115 מבנים, מהם 102,067 נהרסו כליל – פי שניים ממספרם בשנה הראשונה למתקפה. הנתונים פורסמו היום, יום שני, לרגל היום העולמי לדיור שאושר על ידי האו״ם ותוכנית האו״ם למגורים (UN-Habitat), וכן יום הדיור הערבי שאושר על ידי מועצת שרי הדיור והבינוי הערבים.
הלשכה ציינה כי 41,895 מבנים נוספים ניזוקו באופן בינוני, בעוד שמספר יחידות הדיור שנפגעו בין 7 באוקטובר 2023 ל־27 בספטמבר 2025 עומד על כ־330,500 יחידות.
מאז תחילת המתקפה, רצועת עזה נתונה להריסות נרחבות ולמעשי השמדה שיטתיים מצד כוחות הכיבוש, שהביאו לגלי עקירה רחבים. לפי ההערכות, יותר משני מיליון תושבים נעקרו מבתיהם עד 11 ביולי 2025, וערים ושכונות שלמות הוחרבו, לרבות מחנות פליטים ומגדלי מגורים.
לפי ההערכות, יותר ממיליון עקורים חיים כיום באוהלים צפופים ובמה שנותר ממבנים ראויים למגורים בצפון הרצועה בלבד. תצלומי לוויין של מרכז האו״ם לניטור לווייני הראו כי בין 4 ל־15 בספטמבר 2025 נעלמו אלפי אוהלים שהוקמו בין הריסות העיר עזה, לאורך החוף ובאזורים כפריים בצפון. צילומים של חברת Planet Labs מאותו חודש הראו כי אוהלי עקורים עדיין פרושים לאורך כביש החוף דרומית לנמל עזה, אף שכוחות הכיבוש טענו כי כ־400 אלף תושבים עזבו את האזור בהתאם לפקודות פינוי כפויות. ההערכות מצביעות על כך שיותר מחצי מיליון תושבים עדיין שוהים בצפון הרצועה.
הערכות ראשוניות מצביעות על כך ש־85% ממערכות המים והביוב ברצועת עזה הושבתו לחלוטין או באופן חלקי כתוצאה מההפצצות, ועלות השיקום שלהן נאמדת ביותר מ־1.5 מיליארד דולר. הנזק כולל תחנות טיפול, מתקני התפלה ושאיבה, בארות, מאגרי מים, קווי הובלה ורשתות הפצה. כתוצאה מכך ירדה אספקת המים לאדם ל־3–5 ליטרים ביום בלבד – פחות משליש מהמינימום ההומניטרי שקבע ארגון הבריאות העולמי (15 ליטרים ביום).
החרפת מדיניות ההעתקה הכפויה בגדה המערבית ובמזרח ירושלים
במקביל, בין 7 באוקטובר 2023 ל־31 במאי 2025, החריפה ישראל את מדיניותה המכוונת להעברת אוכלוסייה פלסטינית בכפייה ולהשתלטות על אדמות בגדה המערבית, לרבות מחוז ירושלים. לפי דו״ח הלשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה, למעלה מ־1,200 תושבים באזור מסאפר יטא מצויים בסכנת גירוש עקב צווי הריסה, מניעת היתרי בנייה והגבלות מחמירות על תנועה, בנוסף לתקיפות יומיומיות של מתנחלים.
על פי נתוני משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), 6,463 אזרחים נעקרו מבתיהם בשל הריסות שביצעו כוחות הכיבוש, ו־40 אלף תושבים נוספים נעקרו ממחנות הפליטים בג'נין ובטולכרם בעקבות פלישות צבאיות. עוד דווח על יותר מ־2,200 עקורים נוספים עקב תקיפות מתנחלים.
מהנתונים של הרשות למאבק בגדר ובהתנחלויות עולה כי במחצית הראשונה של 2025 ביצעו כוחות הכיבוש 380 פעולות הריסה, שהביאו להרס 588 מבנים בגדה, כולל בירושלים, ביניהם 322 בתים מאוכלסים.
הלשכה לסטטיסטיקה מציינת כי 5% ממשקי הבית בגדה המערבית מתגוררים בצפיפות גבוהה (שלושה דיירים ומעלה בחדר אחד). השיעור עומד על 4.8% באזורים עירוניים, 3.6% באזורים כפריים ו־10.5% במחנות הפליטים בשנת 2024. מספר החדרים הממוצע ליחידת דיור בגדה המערבית באותה שנה היה 3.6 – זהה במגזר העירוני, מעט גבוה יותר בכפרים (3.7), ונמוך יותר במחנות הפליטים (3.2).
ב־2024 נרשמו בגדה המערבית 13,819 יחידות דיור חדשות ומורשות, לעומת 18,230 בשנת 2023, לפי נתוני הרישוי הרשמיים של רשות הסטטיסטיקה.
