עזה, 4 באוקטובר 2025, וואפא – חוסיין נציר א־סנוואר

עם התמשכות המתקפה שמנהלים כוחות הכיבוש נגד רצועת עזה זה כשנתיים, פעלו הכוחות גם לפגיעה בתשתיות תקשורת ואינטרנט. במהלך התקופה נותקו והופגזו מרכזיות תקשורת ותחנות שידור, כמו גם קווי אינטרנט וסיבים אופטיים המזינים את הרצועה, במטרה למנוע מהעולם לעקוב אחר המתרחש ולהקשות על העברת המידע.

עיתונאים וכתבים ברצועה מתמודדים עם קשיים רבים בהעברת דיווחיהם דרך רשתות חברתיות ואתרי חדשות, בשל ניתוקים חוזרים ונשנים. במקרים מסוימים הם נותרים מבודדים במקומות מסוכנים, ללא יכולת לשדר או ליצור קשר.

בכל כניסה של כוחות הכיבוש לאזור ברצועה מתבצעים ניתוקים של שירותי התקשורת, מה שמקשה על הבנת ממדי הפעולות בשטח ומאפשר את ביצוען הרחק מעיני הציבור.

הבעיות נובעות בעיקר מהפגיעה המכוונת בתשתיות: הרס סיבים אופטיים וקווי תמסורת מרכזיים, שגרמו לניתוקים מהחיבור הבינלאומי. לכך מצטרפים ניתוקי חשמל ומחסור בדלק, שפוגעים בהפעלת תחנות שידור וביכולת לבצע תחזוקה.

כל תיקון דורש אישור מוקדם מכוחות הכיבוש ולעיתים מתעכב ימים ואף שבועות. מחסור בציוד וחומרי עבודה מוסיף להכביד על המצב.

כיום פועלים רק כ־30% מתחנות התקשורת הסלולריות, תחת עומס כבד של משתמשים. התוצאה – שירות חלש מאוד, שיחות שמתנתקות וגלישה איטית.

הניתוקים גורמים לבידוד הרצועה מהעולם: קשה לשלוח דיווחים, תמונות או סרטונים, מה שמקשה על עבודת העיתונאים. גם פעולות של ארגוני הצלה ובריאות נפגעות – לא ניתן לתאם פינוי נפגעים או טיפול במקרי חירום, ובמקרים מסוימים אף נרשמו ניתוקים בבתי חולים.

תחום החינוך נפגע גם הוא, שכן מוסדות לימוד נסמכים על האינטרנט ללימוד מרחוק. ניתוקים ממושכים יוצרים פערים משמעותיים. בנוסף, המסחר המקומי נפגע, עסקאות ותשלומים אינם מתבצעים, והמחסור במזומן מתעצם.

האוכלוסייה האזרחית היא הנפגעת המרכזית. בעת תקיפות או הוראות פינוי לא ניתן לקבל התרעות או להזעיק עזרה, בשל היעדר תקשורת זמינה.

במהלך יוני וספטמבר השנה אירעו ניתוקים כלליים שנמשכו שעות ואף ימים, לאחר פגיעה ישירה בקווי תקשורת מרכזיים. מאז תחילת המתקפה ב־2023 חוותה הרצועה עשרות ניתוקים, חלקם תועדו גם על ידי האו״ם, שפגעו בעבודת הסיוע.

נעשו ניסיונות לעקוף את המגבלות באמצעות שימוש ב־eSIM, המאפשר גישה לרשתות מחוץ לעזה, אך מדובר בפתרון חלקי בשל עלויות גבוהות ומחסור במכשירים תומכים. לעיתים הוקמו תחנות ניידות, אך גם זה מותנה באישור כוחות הכיבוש.

מאז תחילת המתקפה התלות של עזה בתשתיות חיצוניות הפכה לגורם מעכב נוסף. החיבור לאינטרנט תלוי בקווים העוברים דרך שטחים בשליטת ישראל, וזו מגבילה גם הכנסת ציוד תקשורת, סוללות ולוחות סולאריים הדרושים להפעלה. המחסור באמצעים אלה מקשה עוד יותר על חיבור הרצועה לעולם.