רמאללה, 2 באוקטובר 2025 – מסמכים שדלפו ופורסמו באתר "ויקיליקס" חושפים כי ממשלת ישראל משלמת לקבוצת מובילי דעה אמריקאים סכומים של עד 7000 דולר עבור כל פוסט ברשתות החברתיות, במסגרת קמפיין השפעה רחב היקף שנועד לשפר את דימויה על רקע הזעם הבינלאומי הגובר על המתקפה בעזה.

לפי המסמכים, תיק שהוגש בספטמבר האחרון על ידי חברת Bridges Partners LLC בשירות ממשלת ישראל דרך קבוצת Havas Media Group, נרשם כחוק תחת FARA (חוק רישום סוכנים זרים בארה"ב), וכלל פרטים על תשלום למובילי דעה – החל מגיבוש רעיונות בשיתוף פעולה עם גורמים ישראלים ועד לכתיבת הפוסטים עצמם.

המסמכים מראים כי יותר ממחצית התקציב, שעמד על 900 אלף דולר, יועד לגיוס והכשרה של יותר מ־12 משפיענים אמריקאים להעלאת תוכן תומך בישראל. הקמפיין משתלב באסטרטגיית ההשפעה הרחבה של ישראל, לאחר ששר החוץ גדעון סער הצליח בסוף 2024 להגדיל את תקציב ההסברה החיצונית ל־150 מיליון דולר – פי עשרים מהקודם.

עוד נחשף כי ישראל משלמת כ־1.5 מיליון דולר בחודש לבראד פרסקייל, יועצו הדיגיטלי לשעבר של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, לצורך הפקת מסרים אסטרטגיים המבוססים על כלי בינה מלאכותית ליצירת אלפי מסרים פרו־ישראליים.

הפרשה עוררה סערה ברשתות החברתיות, כאשר פעילים הגדירו אותה "שוחד פומבי" במטרה לעצב מחדש את דעת הקהל האמריקאית ולהסוות את פשעי המלחמה בעזה, שנכנסת לשנתה השלישית.

המסמכים נחשפו לאחר ביקורו האחרון של ראש הממשלה בנימין נתניהו בארה"ב, במהלכו נפגש עם משפיענים אמריקאים תומכי ישראל, בהם דברה ליה, ליזי סאביצקי, אמילי אוסטין, שי זאבו, האנה פולקנר, "דה לטינוזיוניסט" ודאניה אבנר. בפגישה טען נתניהו כי "כלי הנשק המרכזיים כיום הם הרשתות החברתיות", ואף כינה השתלטות על פלטפורמות כמו טיקטוק ו־X "הרכישה החשובה ביותר".

במקביל, סקר דעת קהל חדש של ניו יורק טיימס ו־אוניברסיטת סיינה מצא כי התמיכה הציבורית בישראל בארה"ב ירדה באופן חד: 51% מהאמריקאים מתנגדים לסיוע כלכלי או צבאי נוסף לישראל. התמיכה בפלסטינים עלתה ל־35% לעומת 34% לישראל – שינוי דרמטי לעומת 2023 (20% לפלסטינים מול 47% לישראל).

בקרב צעירים עד גיל 30, 68% מתנגדים לסיוע נוסף לישראל, ו־58% מהציבור סבורים כי על ישראל להפסיק את מתקפותיה גם ללא שחרור כל החטופים, כדי למנוע אבדות אזרחיות נוספות. 40% מהנשאלים אמרו כי ישראל הורגת אזרחים בעזה בכוונה – פי שניים מהנתון שנמדד ב־2023 (22%).

הדליפה והסקר יחדיו מצביעים על ירידה חדה במעמדה הציבורי של ישראל בארצות הברית ועל החשש מהשפעת קמפיינים ממומנים על השיח הציבורי.