מאת: אסראא גוראני 

טובאס, 29 בספטמבר 2025, וואפא – לפני שש שנים נחנכה תחנת "נור טובאס" לאנרגיה סולארית, על שטח של כ־120 דונם ובהספק של 5 מגה־ואט, אשר גדל בהמשך ל־12 מגה־ואט. בתוך כמה שנים הפכה התחנה לאחת מתחנות ייצור החשמל הגדולות מפאנלים סולאריים בפלסטין.

התחנה נושאת חשיבות מיוחדת משום שהיא משרתת את המגזר החקלאי במחוז טובאס, הידוע כ"סל המזון הפלסטיני", באמצעות אספקת מקור אנרגיה חלופי עבור החקלאות, שייצורה ניצב בפני אתגרים חמורים כתוצאה מהפגיעה הישירה של הכיבוש.

פרויקטים פרי הצורך

המשקיע בתחנה, אחמד אבו ח’יזראן, אומר בראיון לוואפא כי מחוז טובאס כבר אירח בעבר פרויקטים לייצור חשמל סולארי, והם תרמו להתמודדות עם מצוקת החשמל. לדבריו, הרעיון להשקיע בתחנה סולארית לצרכים חקלאיים נבע מהמציאות הקשה ומהאתגרים הרבים הניצבים בפני תחום חיוני זה, לצד הירידה ברווחיות והעלייה בעלויות הייצור והתפעול.

אבו ח’יזראן, שמוביל פרויקטים חקלאיים רבים במחוז, מציין כי אנשי תחנת "נור טובאס" מעבדים אלפי דונמים באזורים שונים, מהם מתפרנסות מאות משפחות. לדבריו, חשבונות החשמל החקלאיים מגיעים לכ־7 מיליון ש"ח בשנה, ולכן היה צורך דחוף במקור אנרגיה שיפחית את העלויות, במיוחד לאור המציאות החקלאית הקשה הנובעת מהגבלות הכיבוש.

על פי חישוביו, הרווח בענף החקלאי נע בין 10% ל־15% בתנאים הטובים ביותר, כך שהפחתת הוצאות החשמל מאפשרת לשמור על שיעור רווחיות סביר ולתת "נשימה נוספת" להמשך פעילות המשקיעים והחקלאים. מעבר לכך, הוא מדגיש כי לפרויקט יש ממד לאומי מובהק, שכן הוא מפחית את התלות ברכישת חשמל מהכיבוש ומקטין את העלויות שמשולמות מדי שנה לצורך זה.

פרויקטים חלוציים

לפני תחנה זו ואחרות שהוקמו בשנים האחרונות בטובאס ובסביבתה, היה המחוז בין הראשונים שהתעורר לפוטנציאל האנרגיה הסולארית בפלסטין ולחשיבות ההשקעה בה. תחנת "אל־מוסלמאני", שנחנכה בסוף 2017 באזור אל־פארעה בדרום טובאס, נחשבת לאחת מתחנות ההשקעה הראשונות באנרגיה סולארית בגדה המערבית.

הצלחתה של תחנה זו, שהוקמה על שטח של 35 דונם ובהספק של 3 מגה־ואט, שימשה דחיפה למשקיעים נוספים בטובאס ובאזורים אחרים להיכנס לתחום. מנהל התחנה, יוסרי אל־מוסלמאני, מציין כי הרעיון נבע מהצורך להתמודד עם מחסור חמור בחשמל. לדבריו, הצלחתה התבססה על כמה גורמים – תנאי האקלים, ריבוי שעות הקרינה הסולארית, ותוכניות חברת החשמל המקומית שעודדו את הכיוון הזה, יחד עם נכונות המשקיעים. הוא מוסיף כי לחשמל הסולארי יתרונות כלכליים, חברתיים וסביבתיים – הוא רווחי למשקיעים, מסייע בצמצום התלות, ומקדם שימוש באנרגיה נקייה.

השקעה אסטרטגית

קרן ההשקעות הפלסטינית רואה באנרגיה מתחדשת תחום אסטרטגי. באמצעות חברת "מסאדר", היא מובילה מאז 2016 את תוכנית "נור פלסטין" שמטרתה לייצר חשמל נקי ולהפחית את הוצאות האנרגיה המיובאת. מנהל תחום האנרגיה הסולארית ב"מסאדר", מוחמד עוראני, מסביר כי הקרן הקימה את "מסאדר" כדי לנהל את השקעותיה בתחום, וכי תוכנית "נור פלסטין" כללה הקמת תחנות סולאריות משותפות לשימוש קהילתי, לצד פיתוח יכולות מקומיות בתכנון, בנייה ותפעול.

במסגרת זו נבנו תחנת "נור יריחו" (7.5 מגה־ואט), "נור ג’נין" (5 מגה־ואט), "נור רמון" (4.2 מגה־ואט), "נור הצפון" בטול כרם (5.3 מגה־ואט), וכן מערכות סולאריות על גגות 331 בתי ספר ברחבי פלסטין בהספק כולל של 19 מגה־ואט.

עוראני מדגיש כי תחום זה הוא המועמד המרכזי להוות חלופה לחשמל המיובא, במיוחד נוכח היעדר מקורות אנרגיה מסורתיים בפלסטין, ותודות לשמש השופעת לאורך השנה. לדבריו, עליית מחירי החשמל המיובא והמשברים החוזרים רק מגבירים את האטרקטיביות של התחום.

מההתחלה ועד היום

בסל יאסין, מנכ"ל המרכז הפלסטיני למחקר אנרגיה וסביבה ברשות האנרגיה, מציין כי המהלך החל בשנת 2010, כאשר הוחלט לנצל אנרגיה סולארית כדי לספק חשמל ליישובים נידחים שלא חוברו לרשת בשל מגבלות הכיבוש. בהמשך הותקנו מערכות ביתיות בהספק של 5–15 קילוואט, ובהמשך נכנסו המפעלים עם מערכות גדולות יותר, עד לאלף קילוואט. כיום יש אלפי מערכות על גגות בתים, מפעלים, מוסדות ציבור ובתי ספר.

נכון ל־2025, ההספק הכולל של מערכות סולאריות בגדה המערבית הגיע ל־350 מגה־ואט – 7% מצריכת החשמל המקומית. התוכנית האסטרטגית לשנים 2025–2030 שואפת להוסיף עוד 1,430 מגה־ואט כדי להגיע ל־30% מהביקוש המקומי.

אתגרים גדולים

לצד ההתפתחות, התחום מתמודד עם אתגרים גדולים. בראשם – שליטה ישראלית על יותר מ־60% משטחי הגדה (אזורי C), שמונעת הקמת תחנות נוספות. אתגר נוסף הוא היעדר יכולת של רשתות החשמל הקיימות לקלוט את כל ההספק המיוצר, מה שיוצר עודפים. בטובאס כבר החלו ליישם פתרונות אגירה בסוללות, עם יעד לאגור את כל ההספק המיוצר ביום לשימוש בלילה.

יאסין מוסיף כי גם תחום טורבינות הרוח לא צלח: תוכניות שהוכנו בשיתוף האיחוד האירופי להקמת טורבינות בחברון ובטובאס סוכלו על ידי הכיבוש.

למרות זאת, הוא מדגיש כי האנרגיה הסולארית היא "חבל ההצלה" לפלסטין – דרך אסטרטגית להפחתת התלות בכיבוש, לחיזוק העצמאות האנרגטית ולהבטחת עתיד יציב יותר בתחום החשמל.