ניו יורק, 27 בספטמבר 2025, וואפא – העצרת הכללית של האו״ם נמשכת בניו יורק זו הפעם החמישית ברציפות במסגרת המושב ה־80, תחת הכותרת ״יחד בצורה טובה יותר: 80 שנה ויותר למען שלום, פיתוח וזכויות אדם״. הדיונים צפויים להימשך עד יום שני הקרוב, כשבמרכזם קריאות מתמשכות לצדק לפלסטינים וליישום פתרון שתי המדינות.

במהלך הישיבה עלו נאומים חריפים שנשאו ראשי מדינות ושרי חוץ, אשר הפנו את הזרקור ישירות אל המתרחש ברצועת עזה ובשטחים הפלסטיניים.

ראש ממשלת איי בהאמה, פיליפ אדוארד דיוויס, הדגיש כי שאיפות העם הפלסטיני לכבוד ולהגדרה עצמית הן אמיתיות וכי ״לשני העמים – הפלסטיני והישראלי – הזכות לביטחון, ריבונות ושלום״. הוא קרא להיאחז בחזון שתי המדינות ולהימנע מייאוש, והדגיש כי לאו״ם יש תפקיד מרכזי בהובלת מאמץ זה.

ראש ממשלת ניז׳ר, עלי מוחמד אלאמין זין, גינה בחריפות את מה שכינה ״ההשמדה הישראלית בעזה״ והביע תמיכה חזקה בהקמת מדינה פלסטינית ריבונית.

ראש ממשלת לאו, סונקסאי סיפנדון, אמר כי ארצו ממשיכה לתמוך בפתרון שתי המדינות בהתאם להחלטות האו״ם, והביע תקווה כי הסוגיה הפלסטינית תיפתר בדרכים מדיניות. הוא קרא להגברת הסיוע ההומניטרי ושיקום הרצועה.

שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, הדגיש כי ״אין כל הצדקה להרג אזרחים פלסטינים ולעונש הקולקטיבי״, והזהיר מפני תוכניות הסיפוח בגדה המערבית שנועדו, לדבריו, לבטל את החלטות האו״ם.

שר החוץ של קובה, ברונו רודריגס, תקף בחריפות את המצב ההומניטרי בעזה ואמר כי ״יותר משני מיליון בני אדם נידונים לרעב בשל רצח עם וטיהור אתני״. הוא קרא להעניק לפלסטין חברות מלאה באו״ם ולהקים מדינה בגבולות 1967 שבירתה ירושלים המזרחית.

השר השני לענייני חוץ בברוניי, דטו אריוואן יוסוף, אמר כי ההכרה במדינת פלסטין ותמיכה בחברותה המלאה באו״ם הן זכות בסיסית ולא פרס, והזהיר כי המשך ההתנחלויות והסיפוח משחזרים אידיאולוגיות היסטוריות של דיכוי ושליטה.

שרת החוץ של איסלנד, תורגרדור קתרין גונארסדוטיר, הצהירה כי בעזה מתבצעים ״פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות באור יום״, וכי מדובר ב״טיהור אתני שיטתי״. היא קראה להפסקת אש מיידית, לגישה הומניטרית מלאה ולשחרור בני הערובה, והדגישה כי פתרון שתי המדינות הוא הדרך היחידה לשלום.

כך, לאורך ימי הדיון במושב הנוכחי, מתחדדת המגמה: נציגי מדינות מכל היבשות מציבים את הסוגיה הפלסטינית בלב סדר היום של העצרת, תוך קריאות ברורות להכרה בינלאומית רחבה במדינה פלסטינית ולפעולה דחופה מול המציאות ההומניטרית הקשה ברצועה.