במטה האו"ם נפתחו היום (שלישי) הדיונים הכלליים של מושב העצרת ה־80, תחת הכותרת „יחד טוב יותר: 80 שנה ויותר למען שלום, פיתוח וזכויות אדם”. הדיונים יימשכו עד שבת ויינעלו ביום שני הקרוב. כבר ביום הראשון היה ברור: עיני העולם נשואות לעזה, והקריאה המרכזית היא להפסקת מלחמה ולהכרה במדינה פלסטינית.

מזכ״ל האו״ם אנטוניו גוטיירש אמר כי „הזוועות בעזה נמשכות וממדי ההרג חצו גבולות”. הוא הדגיש שפתרון שתי המדינות הוא הדרך היחידה לשלום במזרח התיכון וקרא להפסקת אש מיידית ולכניסת סיוע הומניטרי. לדבריו, „אין כל הצדקה לענישה קולקטיבית נגד העם הפלסטיני”, והחלטות בית הדין בהאג מחייבות יישום מיידי.

נשיאת העצרת אנלנה ברבוק הזהירה כי אלפי יתומים בעזה חיים בין הריסות, אוכלים חול ושותים מים מזוהמים. היא תהתה אם המשפט ההומניטרי כשל בהגנה עליהם, וציינה שהאמון בארגון תלוי ביכולתו לתת מענה ולא רק לשקף מחלוקות.

נשיא ברזיל לואיס אינאסיו לולה דה סילבה קבע כי „אין דבר המצדיק רצח עם בעזה”. הוא אמר שעשרות אלפי חפים מפשע נקברו מתחת להריסות, כי רעב משמש כנשק וכי העולם מפקיר את השלום. לדבריו, העם הפלסטיני מצוי בסכנת היעלמות, והפתרון היחיד הוא שתי מדינות.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז כי הוא פועל להפסקת אש מהירה בעזה. הוא קרא לסיים את המלחמה, לפתוח במשא ומתן לשלום ולהשיב את בני הערובה באופן מיידי.

נשיא אינדונזיה פראבוו סוביאנטו אמר כי העולם עד מדי יום „לסבל, להרג ולהתעלמות בוטה מהמשפט הבינלאומי”. הוא קרא לא לשתוק מול שלילת הלגיטימיות והצדק מהפלסטינים באולמות האו״ם. לדבריו, יש צורך במדינה פלסטינית עצמאית, ואינדונזיה תמשיך לתרום לשמירת השלום.

נשיא טורקיה רג׳פ טאיפ ארדואן תקף בחריפות את ישראל ואמר כי „בעזה נהרג ילד בכל שעה”. הוא טען שזו אינה מלחמה בטרור אלא מדיניות של כיבוש, עקירה והרג המוני. עוד הדגיש כי ישראל מערערת זכויות יסוד ופוגעת ביציבות האזורית, וקרא להפסקת אש ולמיצוי דין בינלאומי.

נשיאת פרו דינה בולוארטה אמרה כי „בעולם מתוקן אין קבילות לפלישה למדינה אחרת ולהתקפות נגד אזרחים”. לדבריה, האו״ם חייב להתאים עצמו לאתגרי התקופה ולהתמקד במשימותיו המרכזיות.

מלך ירדן עבדאללה השני הדגיש כי הפלסטינים חיים בעשורים של הפצצות, עקירות ושלילת זכויות. „המלחמה בעזה היא מן הפרקים האפלים בתולדות הארגון”, אמר, וציין שנהרגו יותר מ־60 אלף פלסטינים, בהם עשרות אלפי ילדים. הוא הזהיר מהקריאות ל„ישראל הגדולה” והוסיף: „מדינה פלסטינית אינה פרס אלא זכות שאין עליה עוררין”.

נשיא דרום קוריאה לי ג׳ה מיונג אמר כי חרף מאמצי העולם, שלום וביטחון עדיין לא הושגו וכ־280 מיליון בני אדם סובלים מרעב ומסכסוכים. הוא קרא לחזק את הרב־צדדיות ולשפר את הייצוג במועצת הביטחון.

אמיר קטר תמים בן חמד אאל ת׳אני כינה את ההתקפות על דוחה „מעשה של טרור מדינתי”. הוא האשים את נתניהו בניצול המלחמה להרחבת התנחלויות ולשינוי המצב בירושלים. לדבריו, „השלום יתאפשר רק אם מועצת הביטחון תפעל להקמת מדינה פלסטינית”.

נשיאת סורינאם ג׳ניפר סימונס אמרה כי ההפרות החמורות של זכויות אדם במזרח התיכון, ובמיוחד הפגיעה בילדים בעזה, מחייבות תגובה. היא הדגישה את מחויבות ארצה לשלום עולמי ולשוויון ערך לכל חיים.

נשיא ליטא גיטנאס נאוסדה אמר כי „מה שמתרחש בעזה אינו מתקבל על הדעת” והאשים את ישראל באחריות כבדה. לדבריו, רוב המדינות סבורות ששתי מדינות הוא הפתרון היחיד בר־קיימא.

נשיא פורטוגל מרסלו רבלו דה סוזה הודיע כי פורטוגל הכירה במדינת פלסטין. הוא קרא להפסקת מלחמה, הכנסת סיוע הומניטרי והבטחת זכויות הילדים. לדבריו, „המשפט ההומניטרי הוא חובה ולא המלצה”.

נשיא אורוגוואי יאמנדו אורסי אמר כי „המלחמות של ימינו מכוונות להשמדה” וכי מלחמה איננה המשך של מדיניות אלא „מעשה פלילי”. הוא הדגיש את מחויבות מדינתו לפתרון שתי המדינות.

נשיאת סלובניה נטאשה מוסאר הזהירה כי המשפט הבינלאומי נמצא על סף קריסה. היא ציינה שהרעבה הפכה לכלי מלחמה וקראה להביא לדין את מבצעי הזוועות.

נשיא קזחסטן קסים־ג׳ומארט טוקאייב הדגיש שיש להתמיד בפתרון שתי המדינות והוסיף כי „סכסוכים ניתנים לניהול באמצעות דיפלומטיה ושיח, לא בהסלמה”.

נשיא דרום אפריקה סיריל רמאפוזה אמר כי מועצת הביטחון כשלה במילוי ייעודה והדבר פוגע באמון הציבור. לדבריו, „קיים קונצנזוס עולמי שישראל מבצעת רצח עם בעזה”, ודרום אפריקה פנתה לבית הדין בהאג כדי להציל חיים.

נשיא אוזבקיסטן שווקת מירזיאייב אמר כי „עידן הגבולות הסגורים והסכסוכים צריך להישאר מאחור”. הוא קרא להפסקת מלחמה מיידית והדגיש את דבקות ארצו בפתרון שתי המדינות.

נשיא לבנון ג׳וזף עאון אמר כי „חובתנו המוסרית והפוליטית היא לעצור מיד את הטרגדיה בעזה”. הוא קרא לפתוח בתהליך מדיני הוגן והזכיר כי בלבנון יש לחזק את הריבונות הממלכתית בהתאם להחלטות מועצת הביטחון.

בתוך כך אישרה העצרת הכללית החלטה מיוחדת המאפשרת לנשיא מחמוד עבאס לשאת דברים במסר מצולם, לאחר שארה״ב מנעה אשרות כניסה למשלחת הפלסטינית. בהחלטה, שנתמכה בידי 145 מדינות, נקבע כי לפלסטין תינתן זכות להשמיע הצהרות מוקלטות במפגשים ובכנסים של האו״ם.

השורה התחתונה ביום הפתיחה בניו יורק הייתה אחידה: קריאה נרחבת להפסקת המלחמה בעזה, לגינוי המצב ההומניטרי הקשה ולהכרה במדינה פלסטינית עצמאית כבסיס לשלום במזרח התיכון.