רמאללה, 22 בספטמבר 2025 (וואפא) – הסוגיה הפלסטינית הייתה מאז ומתמיד מרכזית במדיניות החוץ של ערב הסעודית, המדגישה בעקביות את מחויבותה ההיסטורית, ההומניטרית והפוליטית לתמיכה בעם הפלסטיני, ואת תפקידה הערבי, האסלאמי והבינלאומי בהשגת שלום צודק ובר־קיימא במזרח התיכון, באמצעות תמיכתה בפתרון שתי המדינות ובהקמת מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה ירושלים המזרחית.
היסטוריה ארוכה של תמיכה בפלסטין ובסוגייתה
ערב הסעודית ביססה מוקדם את עמדותיה הברורות בנוגע לסוגיה הפלסטינית, כשהציבה אותה בראש סדרי העדיפויות של מדיניות החוץ שלה, ותרגמה עמדות אלה למעשים בשטח.
בתקופת שלטונו של המלך עבד אל־עזיז אבן עבד אל־רחמן אאל סעוד השתתפה הממלכה בוועידת לונדון לפלסטין בשנת 1939, ושלחה את בניה להשתתף עם הכוחות הערביים במלחמת 1948 להגנת פלסטין. היא הדגישה את תמיכתה המתמשכת בזכויות העם הפלסטיני והתחייבה להגן על סוגייתו בפורומים בינלאומיים כסוגיה הערבית והאסלאמית הראשונה.
התמיכה נמשכה בתקופת המלך סעוד אבן עבד אל־עזיז, שביקר בפלסטין בשנת 1935 בעת שכיהן כיורש העצר, ושם דגש במהלך שלטונו על סיוע לפלסטין ולעמה, במישור הפוליטי והמורלי, על מתן עזרה למשפחות שנפגעו, והענקת הזדמנויות עבודה ומגורים בממלכה, כהמחשה מעשית לעקרון הסולידריות.
המלך פייסל אבן עבד אל־עזיז הקפיד לספק לעם הפלסטיני את כל אמצעי התמיכה הכלכליים, הורה להקים ועדות עממיות לסיוע בראשות המלך סלמאן כאשר כיהן כנסיך ריאד, והעביר את הסוגיה הפלסטינית למסגרת אסלאמית רחבה יותר. הוא היה בין התומכים הבולטים בקיום הפסגה האסלאמית הראשונה ברבאט בשנת 1969 לאחר הצתת מסגד אל־אקצא, והדגיש בשיחותיו הבינלאומיות את הצורך בהגנה על ירושלים וזכויות תושביה. תפקידו הדיפלומטי היה משמעותי בשינוי עמדותיהם של מנהיגים רבים, בהם נשיא צרפת שארל דה גול.
בימי המלך חאלד אבן עבד אל־עזיז המשיכה הממלכה באותו קו של גיוס תמיכה ערבית, אסלאמית ובינלאומית, ופעלה לאיחוד עמדות לגבי מסלולי ההסדר הצודק.
המלך פהד אבן עבד אל־עזיז הציג יוזמת שלום בשנת 1981, שהפכה בפסגת פאס במרוקו בשנת 1982 לתוכנית השלום הערבית, שהגדירה מסגרת ריאלית להסדר על בסיס החלטות הלגיטימיות הבינלאומיות. הוא גם שם דגש על גיוס התקשורת הסעודית והערבית למען הסוגיה, והורה על מתן תמיכה כספית, הומניטרית והצלתית בערוצים רשמיים ועממיים.
בשנת 2000, במהלך הפסגה הערבית החריגה בקהיר, יזמה הממלכה, בהובלת המלך עבדאללה אבן עבד אל־עזיז בהיותו יורש העצר, הקמת קרנות "אינתיפאדת ירושלים" ו"האקצא" בשווי מיליארד דולר, כשהממלכה תרמה רבע מהסכום. כן מימנה פרויקטים לשימור זהותה של ירושלים ותמכה במשפחות נפגעות.
בפסגת ביירות בשנת 2002 הוצגה "יוזמת השלום הערבית", שקראה לנסיגה מלאה מהשטחים הערביים שנכבשו מאז 1967 ולהקמת מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה ירושלים המזרחית.
בתקופת שלטון המלך סלמאן אבן עבד אל־עזיז המשיכה עמדת הממלכה היציבה. הפסגה הערבית ה־29 שאירחה סעודיה בעיר אל־דהראן בשנת 2018 כונתה "פסגת ירושלים". במהלכה חידדה הממלכה את מרכזיות הסוגיה הפלסטינית והתחייבה להמשיך לתמוך פוליטית וכלכלית בעם הפלסטיני. היא הכריזה על מתן 150 מיליון דולר לתמיכה באוקפים האסלאמיים בירושלים ו־50 מיליון דולר לאונר״א.
הובלת המאמצים הבינלאומיים להשגת שלום באמצעות פתרון שתי המדינות
מאז תחילת המתקפה הישראלית נגד העם הפלסטיני באוקטובר 2023 מובילה ערב הסעודית את המאמצים הבינלאומיים להפסקת הלחימה ולהשגת שלום צודק ומקיף באמצעות פתרון שתי המדינות, כחלק מעמדותיה הקבועות כלפי פלסטין וממערכת היחסים הפלסטינית־סעודית העמוקה.
ב־11 בנובמבר 2024 אירחה ריאד פסגה ערבית־אסלאמית חריגה שעסקה במלחמה ברצועת עזה. הפסגה קראה למועצת הביטחון להוציא החלטה מחייבת להפסקת אש ולהכנסת סיוע הומניטרי באופן מיידי, וגינתה את הפרות המתנחלים בגדה המערבית ובמסגד אל־אקצא.
הממלכה אישרה בפורומים בינלאומיים את זכותו של העם הפלסטיני להקים מדינה עצמאית בגבולות 4 ביוני 1967 ובירתה ירושלים המזרחית, וחידשה את עמדותיה התומכות במועצת הביטחון, בעצרת הכללית ובארגונים אזוריים ובינלאומיים.
השקת הברית הבינלאומית ליישום פתרון שתי המדינות
ב־27 בספטמבר 2024 הכריז שר החוץ, הנסיך פייסל בן פרחאן בן עבדאללה, בשם מדינות ערביות, אסלאמיות ושותפים בינלאומיים, על השקת "הברית הבינלאומית ליישום פתרון שתי המדינות" בשולי העצרת הכללית בניו יורק. הוא הדגיש כי הקמת מדינה פלסטינית עצמאית היא זכות בסיסית של העם הפלסטיני ונדבך מרכזי לשלום, וקרא למדינות העולם להכיר בפלסטין ולהצטרף לקונצנזוס הבינלאומי, שמנה באותה עת 149 מדינות שהכירו בה.
ב־28 בספטמבר 2024 חידשה סעודיה בקריאה במועצת הביטחון את דרישתה לקהילה הבינלאומית להכיר במדינה הפלסטינית, וב־29 בספטמבר 2024 בירכה על החלטת העצרת הכללית שהכירה בכשירות פלסטין לחברות מלאה באו״ם.
ב־30 באוקטובר 2024 אירחה הממלכה את הפגישה הראשונה של הברית, בשיתוף שותפיה, והדגישה את הצורך בהפסקת ההסלמה הישראלית, בהפעלת מנגנוני אחריות בינלאומיים ובצעדים מעשיים עם לוחות זמנים להקמת המדינה הפלסטינית.
הוועידה הבינלאומית ברמה גבוהה ליישום פתרון שתי המדינות
במהלך אפריל ומאי 2025 עמדה סעודיה יחד עם צרפת בראש ההכנות לוועידה הבינלאומית ברמה גבוהה בניו יורק. נבנו קבוצות עבודה ייעודיות לקביעת תוצאות מעשיות בנושאי ביטחון, גבולות, כלכלה, פליטים וסיוע הומניטרי.
ב־17 ביוני 2025 פורסמה הצהרה משותפת של סעודיה וצרפת יחד עם 19 מדינות וארגונים, שקראה להרגעה ולכיבוד המשפט הבינלאומי.
ב־28 ביולי 2025 אימצה הוועידה את מסמכה הסופי, שקרא לסיום הלחימה בעזה, להסדר צודק ובר־קיימא על בסיס שתי המדינות, ולצעדי תמיכה כלכליים והומניטריים שיבטיחו שירותים בסיסיים ושיקום, לצד הכשרת מוסדות המדינה הפלסטינית העתידית.
שיא המאמצים הגיע ב־12 בספטמבר 2025 עם החלטת העצרת הכללית של האו״ם שאישרה את "הצהרת ניו יורק", התומכת בפתרון שתי המדינות ובהקמת מדינה פלסטינית עצמאית, ברוב של 142 קולות. סעודיה בירכה על ההחלטה וראתה בה ביטוי לקונצנזוס הבינלאומי.
ב־10 בספטמבר 2025 נאם יורש העצר וראש הממשלה, מוחמד בן סלמאן אבן עבד אל־עזיז, בפתיחת מושב מועצת השורא, והדגיש כי יוזמת השלום הערבית מ־2002 הפכה למסגרת בינלאומית לפתרון. הוא ציין כי מאמצי הממלכה הובילו להתרחבות ההכרה בפלסטין ולתמיכה רחבה בוועידת ניו יורק.
תיאום, התייעצות ושיתוף פעולה מתמשך בין ההנהגות
ההנהגה הפלסטינית מקיימת שיתוף פעולה ותיאום קבוע עם ההנהגה הסעודית בנוגע להתפתחויות האחרונות בסוגיה הפלסטינית ובסוגיות בעלות עניין משותף.
בערוץ שיתוף הפעולה הדו־צדדי, סעודיה ממשיכה להעניק סיוע פוליטי וכלכלי מאז פסגת ח׳רטום ב־1967, לרבות תמיכה מתמשכת באונר״א ובתקציב הפלסטיני, כשהאחרונה שבהן הייתה תרומה של 30 מיליון דולר בשנת 2025.
במהלך השנים העניקה הממלכה סיוע מתמשך – הומניטרי, הצלה ופיתוח – בסך 5.3 מיליארד דולר, לחיזוק עמידות העם הפלסטיני ולהקלת סבלו.
בנוסף, ערב הסעודית מעניקה מדי שנה הקלות לעולי רגל פלסטינים, ומלגות מלכותיות אפשרו לאלפי בני משפחות שכולות, אסירים ופצועים להשתתף בחג׳.
לפלסטין ייצוג דיפלומטי ברמה גבוהה בריאד ובקונסוליה בג׳דה, בעוד סעודיה מינתה שגריר לא־תושב לפלסטין וקונסול כללי בירושלים, כביטוי ליחסים ההדוקים בין המדינות.
