רמאללה, 12.9.2025, וואפא – סוכנות הידיעות הפלסטינית "וואפא", בשיתוף עם איחוד סוכנויות הידיעות הערביות "פאנה", פרסמה היום במסגרת הגיליון הנשי כתבה מיוחדת תחת הכותרת "נשים בעזה בצל המלחמה: הקרבה ומאבק על הישרדות". את הדיווח כתבה אסיל אלאכרס, והוא מביא תיאור מקיף של המציאות הקשה שבה חיות נשים ברצועת עזה מאז תחילת המתקפה ב־7 באוקטובר 2023.
מאז פרוץ המלחמה ניצבות נשות עזה מול מציאות מורכבת ומרה. רבות מהן איבדו את בעליהן ואת ילדיהן, אחרות נותרו מפרנסות יחידות ונאלצות לשאת לבדן בעול גידול המשפחה. לצד אובדן אישי כבד, הן מתמודדות עם קריסת מערכות הביטחון, הבריאות והתשתיות, עם מחסור קיצוני במשאבים בסיסיים ועם אלימות מגדרית גוברת – בתוך מצור וחורבן מתמשך.
עדויות מן השטח
סיהאם ג’ראבע מחאן יונס איבדה את בעלה בהפצצה בינואר האחרון ונפצעה מרסיסים שפגעו בגבה. היא אושפזה בטיפול נמרץ במשך שלושה ימים ונשארה בבית החולים חמישה־עשר יום. לאחר מכן נאלצה לנטוש את ביתה ולהתגורר באוהל רעוע באזור אל־מוואסי, יחד עם חמישה־עשר מבני משפחת בעלה, בתנאים קשים – ללא שירותים, מים או חומרי ניקוי, ובסביבה שורצת חרקים.
"אני חיה בכאב ובחסר שמעולם לא הכרתי," אמרה. "איבדתי את הכול." ג’ראבע נאלצת לפרנס שמונה ילדים, ובהם גם בנו של בעלה, עבד אל־רחיים בן ה־13. הילד, שתועד יחף נושא שקית קטנה ובה מעט אורז ועדשים, נעלם לאחר שצולם מנשק את ידו של חייל במרכז חלוקת סיוע ברפיח. באוגוסט 2025 נהרג אף הוא, והיא איבדה אותו יחד עם אביו.
ג’ראבע מתארת כיצד היא יוצאת מדי יום בשעות החום הכבד אל נקודות חלוקת הסיוע, למרות פציעתה שמגבילה את תנועתה, כדי להבטיח מזון לילדיה. "אני מסכנת את חיי," סיפרה, "כוחות הכיבוש יורים ישירות לעבר מבקשי הסיוע, ולעיתים קרובות אני חוזרת בידיים ריקות ונאלצת לנסות שוב למחרת."
לדבריה, הפחד מפני אובדן נוסף אינו עוזב אותה: "החשש הגדול ביותר שלי הוא שאאבד עוד אחד מילדיי לאחר שאיבדו את אביהם ואת אחיהם עבד אל־רחיים." היא מוסיפה: "אני מתפללת שהמלחמה תסתיים לפני בוא החורף, כי אז ייפתח פרק חדש של סבל. האוהלים הבלויים שלנו אינם מספקים אף את המינימום של אמצעי חימום."
נור עשור, אם לשישה – שלושה בנים ושלוש בנות – חוותה טרגדיה דומה. בנה הבכור מוחסן, בן 19, נהרג ב־3 באוגוסט 2025. היא עצמה הפילה את עוברה מרעב, ממחסור בתרופות ומתשישות נפשית בעקבות האבל. "בעלי סובל ממחלת נפש, ומוחסן ניסה להשיג אוכל בנקודת חלוקת סיוע," סיפרה. "הוא נורה כמו מאות אחרים שחיפשו מעט מזון. איבדתי את המשען היחיד שלי."
עשור מתארת נדודים מתמשכים: תחילה עזבו את עזה לדיר אל־בלח, שם מצאו מחסה במגרש אל־דורה, בתנאים "קטסטרופליים", כהגדרתה. משם חזרו לעזה אך לא יכלו להגיע לביתם ההרוס, ולבסוף עברו לאוניברסיטה הפתוחה בירושלים יחד עם יותר משישים משפחות נוספות. כולן מסתפקות בארוחה אחת ביום – אורז בלבד – המסופקת בידי מוסדות סיוע. "נקודות חלוקת המזון הפכו למלכודות מוות," אמרה.
מספרים המעידים על עומק הטרגדיה
נשים פלסטיניות מהוות 49% מהאוכלוסייה – 2.71 מיליון בסוף 2024, מתוכן 1.65 מיליון בגדה ו־1.06 מיליון בעזה. מאז תחילת המלחמה הן וילדיהן מהווים 75% מן הקורבנות.
לפי הלמ"ס הפלסטיני, יותר מ־64,455 בני אדם נהרגו מאז אוקטובר 2023, בהם 12,400 נשים. כ־4,700 נשים וילדים מוגדרים נעדרים. כשני מיליון בני אדם נעקרו מבתיהם – מחציתם נשים.
נשים אלה נושאות בנטל עצום של פרנסת המשפחה וטיפול בילדים, בתוך מציאות כלכלית וחברתית שקרסה לחלוטין.
דברי השרה לענייני נשים
לדברי השרה מונה אל־חלילי, יותר מ־60 אלף נשים הפכו לאלמנות, ונאלצות לפרנס בין 25 ל־30 אלף יתומים חדשים. היא תיארה את התקופה הנוכחית כאחת הקשות בתולדות האישה הפלסטינית: "נשים איבדו בתים, מקורות פרנסה וביטחון – הכול בעת ובעונה אחת."
אל־חלילי הדגישה כי שיעורי האבטלה זינקו לשיאים חסרי תקדים, ורבות נאלצות להפוך למפרנסות יחידות בתנאים "כמעט בלתי אפשריים". היא התייחסה גם לאובדן התמיכה החברתית, בשל עקירות חוזרות שפירקו משפחות ורשתות קהילתיות, והותירו נשים לחיות באוהלים ובמרכזי קליטה ללא פרטיות או ביטחון.
על אף זאת, ציינה השרה, נשים ממשיכות להיאחז בחיים: "האישה הפלסטינית עדיין נאבקת, עדיין עומדת, ומצליחה להפוך את הטרגדיה למרחב של הישרדות."
נשים הרות ומיניקות במצור
דו"ח אמנסטי (אוגוסט 2025) מצא כי 43% מ־747 נשים הרות ומיניקות שנבדקו סובלות מתת־תזונה. הן סיפרו על מציאות בלתי נסבלת: חיים באוהלים תחת שמש קופחת, ללא מזון, חלב לתינוקות או מים נקיים.
דו"ח אונר"א (16.8.2025) הזהיר כי מיליון נשים וילדות בעזה מתמודדות עם "רעב המוני ואלימות". רבות נאלצות לצאת לחיפוש מזון ומים תוך חשיפה ישירה לסכנת חיים.
דו"ח של מכון המחקרים הפלסטיני (12.8.2025) תיאר נשים שאיבדו עוברים או ילדו מוקדם כתוצאה מפחד וצער. רופאים בעזה הגדירו את המצב "קטסטרופלי" – ללא מזון, תרופות או שירותי רפואה בסיסיים.
לפי Human Rights Watch, בינואר 2025 פעלו שירותי לידה חירום רק בשבעה מתוך 18 בתי חולים. שיעור ההפלות הספונטניות בעזה זינק ב־300% מאז תחילת המתקפה.
קריסת מערכת הבריאות
נציג ארגון הבריאות העולמי בפלסטין, ריק פיפרקורן, הגדיר את מצב הבריאות בעזה כ"קטסטרופלי". לדבריו, בתי החולים פועלים מעל ליכולתם, חלק מהתרופות מצילות החיים אזלו לחלוטין, והולכת וגוברת התמותה כתוצאה מתת־תזונה ומחלות.
פחות ממחצית מבתי החולים פועלים חלקית, ורק 38% ממרכזי הרפואה הראשונית עדיין פעילים. 52% מן התרופות ו־68% מהציוד הרפואי הגיעו לאפס מלאי.
מומחי או"ם תיארו את ההרס השיטתי של מערכת הבריאות כ"השמדה רפואית", והאשימו את כוחות הכיבוש בהרעבת צוותים רפואיים ובהתקפות מכוונות על בתי חולים – כדי לחסל את השירותים הרפואיים ברצועה.
מצב זה אינו מוגבל לנשים הרות ומיניקות בלבד. גם נשים עם מחלות כרוניות, בהן כ־11 אלף חולות סרטן, נפגעו קשות. רבות מהן נעקרו למרכזי קליטה ולאוהלים בתנאים מחריפים, לאחר הרס 34 בתי חולים ומרכזים רפואיים, בהם גם בתי חולים ייעודיים לטיפול בסרטן. טיפולים כימותרפיים והקרנות הופסקו כליל.
צרכים בסיסיים שלא נענים
מעבר לסכנת המוות מהפצצות ומהרעבה, נשים ונערות מתמודדות עם מצוקה בסיסית של היגיינה בזמן המחזור החודשי. המחסור בתחבושות, במים נקיים ובשירותים בטוחים מאלץ אותן להשתמש בבדים קרועים, בבגדים ישנים ואף בחתיכות ספוג – תוך סיכון חמור לזיהומים ולמחלות.
דו"ח קרן האוכלוסין של האו"ם (2025) העריך כי ברצועה נדרשות יותר מ־10 מיליון תחבושות מדי חודש. בשל המצור, מחירן עלה פי חמישה.
