רמאללה, 30 באוגוסט 2025, וואפא – מועדון האסיר הפלסטיני קבע בהצהרה שפרסם כי ישראל ממשיכה בביצוע פשע ההיעלמות הכפויה, שהפך לאחד ממאפייני מלחמת ההשמדה המתמשכת מזה כשנתיים. על פי הארגון, אלפי תושבי עזה נפלו קורבן למדיניות זו, ובהם נשים וילדים, והיקפה התרחב במיוחד מאז הפלישה הקרקעית לרצועה.

מועדון האסיר הדגיש כי ההיעלמות הכפויה שימשה ככיסוי לפשעי עינויים נרחבים שבוצעו בעצורים, שהביאו למותם של עשרות. לדבריו, גם לאחר שנתיים למלחמה, מוסדות זכויות האדם מתקשים להשיג מידע מלא ומדויק על מספר העצורים וזהות ההרוגים מקרבם.

הארגון הצביע על תפקידה של מערכת המשפט הישראלית בהנצחת הפשעים, בין היתר באמצעות יישום "חוק הלוחם הבלתי חוקי" שאושר בכנסת ב־2002 ותוקן בתחילת המלחמה. חוק זה, נטען, סיפק לישראל כיסוי משפטי להיעלמות כפויה ולעינויים בקנה מידה רחב. עתירות חוזרות שהוגשו לבג"ץ בדרישה לחשוף את זהות העצורים ומקומות החזקתם נדחו, באופן המוכיח – לדברי הארגון – את מעורבות מערכת המשפט בהסתרת הפשעים.

בדו"ח צוין כי ישראל הקימה מחנות מיוחדים לעצורי עזה, בהם מתקן שדה תימן – שהפך לסמל מרכזי לעינויים ולהתעללות – לצד מחנות נוספים כמו ענתות, עופר, נפתלי ואגף "רקפת" בשירות בתי הסוהר. עדויות שהתקבלו מתארות שיטות עינוי שיטתיות מאז רגע המעצר, דרך החקירה ועד לתקופת הכליאה, אשר הובילו למותם של רבים.

לפי נתוני שב"ס שהועברו בתחילת אוגוסט 2025, סווגו 2,378 עצורים מעזה כ"לוחמים בלתי חוקיים". זהותם של 46 מבין ההרוגים אומתה, מתוך 77 אסירים שנהרגו מאז תחילת המלחמה ושזהותם ידועה למוסדות זכויות האדם. לשם השוואה, באוגוסט 2024 עמד מספר העצורים המוכרים על 1,584 בלבד – נתון המלמד על הכפלת המספר בתוך שנה אחת, וזאת מבלי לכלול את העצורים המוחזקים במחנות הצבא.

מועדון האסיר שב וקרא למערכת זכויות האדם הבינלאומית לנטוש את "מדיניות האדישות" מול פשעי המלחמה המתמשכים, ולנקוט צעדים ממשיים להעמדת ישראל לדין על ההפרות החמורות, ובהן שימוש בהיעלמות כפויה, עינויים והחזקת גופות של הרוגים מבלי למסור מידע עליהם.