ג׳דה, 25 באוגוסט 2025, וואפא – ההחלטה שהתקבלה במושב החירום ה־21 של מועצת שרי החוץ של מדינות הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי, שהתכנסה לדיון במתקפה הישראלית המתמשכת נגד העם הפלסטיני, דחתה וגינתה בחריפות את הכרזת ישראל, הכוח הכובש, על תוכניתה לכפות שליטה צבאית מלאה על רצועת עזה וכל תוכנית שמטרתה לגרש את העם הפלסטיני בכל מסגרת שהיא.

ההחלטה ראתה בצעדים אלה "הסלמה חמורה ופסולה וניסיון להנציח את הכיבוש הבלתי חוקי ולכפות מציאות חדשה בכוח", במסגרת מהלכים בלתי חוקיים המאיימים על שלום וביטחון אזורי ובינלאומי, ומהווים הפרה בוטה של המשפט הבינלאומי, לרבות המשפט ההומניטרי, זכויות האדם, החלטות האו״ם הרלוונטיות וחוות הדעת והצעדים הזמניים שהורה עליהם בית הדין הבינלאומי לצדק.

ההחלטה הטילה על ישראל, הכוח הכובש, אחריות מלאה ל"פשעי רצח העם, האסון ההומניטרי חסר התקדים והרעש בעזה", ודרשה את פתיחת כל המעברים ומתן אפשרות מיידית, חופשית וללא תנאים להכנסת סיוע הומניטרי מספק – מזון, תרופות ודלק – והבטחת חופש פעילות לארגוני הסיוע והגופים הבינלאומיים, ובראשם אונר״א. עוד נקבע כי יש להפנות את תיק פשעי הרעב והמצור לבית הדין הפלילי הבינלאומי.

ההחלטה הדגישה את החשיבות והצורך בהתמודדות הקהילה הבינלאומית באחריות עם הדו"ח של מערכת הסיווג המשולב של ביטחון תזונתי מטעם האו״ם, אשר הצביע לראשונה באופן רשמי על התרחשות רעב ברצועת עזה, והטילה על ישראל אחריות מלאה וישירה לפשע זה ולתוצאותיו. נקראה הפעלה דחופה של כל מנגנוני החירום הבינלאומיים להבטחת זרימה מיידית של סיוע הומניטרי ומזון לעזה.

ההחלטה חזרה והדגישה את הצורך בהעברת כל סמכויות הממשל והביטחון לידי ממשלת מדינת פלסטין בכל השטח הפלסטיני הכבוש, תוך מתן תמיכה מלאה מצד מדינות הארגון והקהילה הבינלאומית, לרבות הפעלת רשת הביטחון הכלכלית האסלאמית והשבת כספי המיסים הפלסטיניים המעוכבים.

עוד נקבע כי שלום צודק, יציב וכולל לא יושג אלא באמצעות יישום פתרון שתי המדינות, המבוסס על סיום הכיבוש הישראלי, הקמת מדינת פלסטין עצמאית וריבונית בגבולות ה־4 ביוני 1967 שבירתה ירושלים המזרחית, בהתאם לעקרונות המשפט הבינלאומי, החלטות האו״ם ויוזמת השלום הערבית.

ההחלטה בירכה על עמדות וצעדים של מדינות שהכירו או הודיעו על כוונתן להכיר במדינת פלסטין בספטמבר הקרוב, וראתה בכך חיזוק מהותי לזכות ההיסטורית, המשפטית והטבעית של העם הפלסטיני להגדרה עצמית ולהקמת מדינתו העצמאית. נקראה גם למדינות נוספות שטרם עשו זאת להכיר בפלסטין ולתמוך בחברותה המלאה באו״ם, כבסיס ליישום והגנה על פתרון שתי המדינות ולהשגת שלום, יציבות וביטחון באזור.