ניו יורק, 10 באוגוסט 2025 (וואפא) – מועצת הביטחון של האו״ם התכנסה ביום ראשון לישיבה דחופה בניו יורק, כדי לדון בהסלמה במצב בעזה, בעקבות תכניתה של ישראל להרחיב עוד את המבצע הצבאי בתוך רצועת עזה ולקחת שליטה מלאה על מרכז האוכלוסייה המרכזי – עיר עזה.
מירוסלב יינצ׳ה, עוזר מזכ״ל האו״ם לענייני אירופה, מרכז אסיה ואמריקה, אמר בתדרוך ל־15 חברות המועצה: ״ההחלטה האחרונה של ממשלת ישראל עלולה להצית פרק מחריד נוסף בסכסוך הזה, עם השלכות אפשריות החורגות מישראל ומהשטח הפלסטיני הכבוש״.
ראמש רג׳אסינגהם, ראש משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) בז׳נבה ומנהל אגף התיאום, אמר בתדרוך למועצה: ״אני מודאג מאוד מהסכסוך הממושך ומהמחיר הנוסף בחיי אדם הצפוי בעקבות החלטת ממשלת ישראל להרחיב את הפעולה הצבאית בעזה. מדובר בהסלמה חמורה בסכסוך שכבר גרם לסבל בלתי נתפס״.
הוא הוסיף: ״מדינות – כל מי שיש לו השפעה – חייבות להתבונן במצפון הקולקטיבי הפצוע שלנו ולגייס את האומץ לעשות את הדרוש כדי לשים סוף לאכזריות ולכאב הזה. יש להגן על אזרחים, ויש לשחרר את בני הערובה ללא תנאי. פלסטינים המוחזקים במעצר שרירותי חייבים להשתחרר. על ישראל להסכים ולאפשר פעולות סיוע הומניטרי, הן אל תוך רצועת עזה והן בתוכה, כדי להגיע לאוכלוסייה הנזקקת״.
הוא הדגיש כי הצעדים הזמניים שקבע בית הדין הבין־לאומי לצדק בהליך לפי אמנת מניעת רצח עם בעזה עדיין בתוקף, כולל הדרישה שישראל תנקוט צעדים מיידיים ויעילים כדי לאפשר אספקת שירותים בסיסיים דחופים וסיוע הומניטרי.
נציג בריטניה אמר כי המשלחת שלו, יחד עם חברות אירופיות נוספות במועצה, ביקשה לכנס את הישיבה בתגובה להחלטת ממשלת ישראל להסלים עוד את הפעולה הצבאית בעזה. ״החלטה זו שגויה״, אמר, וקרא לישראל לחזור בה באופן מיידי, שכן הרחבת הפעולה הצבאית לא תסיים את הסכסוך הזה. ״זו אינה דרך לפתרון, אלא דרך לשפיכות דמים נוספת״.
נציג סומליה הדגיש כי הכרזת ישראל על כוונתה להטיל שליטה צבאית על כל רצועת עזה איננה תרחיש תיאורטי. ״זהו מתווה מצמרר לפרק הבא של ההרס. עבור שני מיליון האנשים שעדיין לכודים בעזה, המשמעות היא החרפה של מה שכבר הפך לגיהינום עלי אדמות, תרתי משמע, והובלה לרעב מעשה ידי אדם החמור בעולם״.
הוא הזכיר כי בית הדין הבין־לאומי לצדק ״היה חד־משמעי״ בכך שהכיבוש, המצור, מניעת גישה הומניטרית והפעולות המובילות לענישה קולקטיבית מהווים הפרה של המשפט הבין־לאומי. הוא הדגיש את הצורך לשמור על הסטטוס קוו החוקי וההיסטורי באתרים הקדושים האסלאמיים והנוצריים בירושלים, ואמר: ״ביטחון אמיתי לא ניתן לבנות על חורבות הצדק״.
הוא קרא להפסקת אש קבועה, ואמר כי מדובר ב״מבחן לכל האנושות״, שכן ״השתיקה איננה ניטרליות. עבור כל הקורבנות, היא פסק דין״.
נציגת דנמרק אמרה: ״במשך חודשים, העולם צפה בייאוש איך התנאים בעזה הופכים לקטסטרופליים יותר מיום ליום״, וקראה לישראל לבטל את החלטתה, שלדבריה לא תביא לשחרור בני הערובה אלא רק לשפיכות דמים נוספת.
היא דחתה באופן חד־משמעי כל עקירה בכפייה, וציטטה את חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבין־לאומי לצדק, לפיה כל ניסיון חד־צדדי לשנות את הדמוגרפיה או המעמד של רצועת עזה מהווה הפרה ברורה של המשפט הבין־לאומי. כיום, לדבריה, כל הרצועה נתונה בתנאים הדומים לרעב המוני.
״זה בלתי מתקבל על הדעת״, קבעה, וגינתה את הרג האזרחים הרעבים שניסו להשיג מזון. ״התדירות והיקף האירועים הללו פשוט בלתי מתקבלים על הדעת״, הדגישה, וקראה לחקירות שקופות של המקרים. ״אנו מפצירים בצדדים הלוחמים לחדול מקבורת השלום בהריסות״, הוסיפה.
כמה מדינות, בהן בריטניה, צרפת, דנמרק, סלובניה ויוון, קראו לכנס ישיבת חירום של מועצת הביטחון של האו״ם בנושא המצב בעזה.
המדינות גינו את החלטת ממשלת ישראל להרחיב את הפעולות הצבאיות בעזה, והזהירו כי התוכנית מפרה את המשפט ההומניטרי הבין־לאומי. הן קראו לישראל לחזור בה מיידית מההחלטה ולעצור את יישומה.
הן הדגישו כי כל ניסיון לספח שטח או להרחיב התנחלויות מהווה הפרה של המשפט הבין־לאומי.
הן ציינו כי הרחבת הפעולה הצבאית מסכנת את חיי כל האזרחים בעזה, כולל בני הערובה שנותרו, ועתידה לגרום לסבל מיותר, להחרפת המצב ההומניטרי הקטסטרופלי, ולהעמדת האוכלוסייה הפלסטינית בעזה בפני סכנה מוגברת לאובדן חיים ולעקירה המונית.
