עזה, 2 באוגוסט 2025, וואפא – מאת רים סוויסי

סילה, ילדה בת שלוש מעזה, עלולה להתעוור לחלוטין משום שאינה יכולה לקבל טיפול רפואי חיוני מחוץ לרצועה. היא סובלת מקטרקט בשתי העיניים – מחלה שהתגלתה בגיל חמישה חודשים, לאחר שאמה, רנא מחיסן, הבחינה שבתה נמשכת לאור אך אינה מגיבה לגירויים אחרים.

הניתוח הראשון להסרת הקטרקט כבר בוצע, והרופאים קבעו כי בהמשך יש להשתיל עדשות בחו"ל. אלא שזמן קצר לפני המועד המתוכנן פרצה המתקפה על הרצועה, והמעברים נסגרו. "הצלחנו להשיג הפניה לטיפול בחו"ל", סיפרה האם, "אבל כבר חודשים שאנחנו לכודים כאן. בכל יום שעובר הסיכוי שלה לראות הולך ופוחת".

העיכוב בטיפול החמיר את מצבה. כעת היא זקוקה לא רק להשתלת עדשות אלא גם להשתלת טבעות בעיניים. משפחתה, שמצבה הכלכלי קשה, אינה יכולה לממן אפילו משקפיים רפואיים חדשים, אף שהקיימים כבר אינם מתאימים.

המשפחה פונה לארגונים בינלאומיים, בהם ארגון הבריאות העולמי, בבקשה דחופה להתערב ולאפשר את יציאתה. כשהשמש שוקעת והאור דועך, סילה כמעט ואינה רואה דבר. לעיתים היא מבקשת ללכת לישון מוקדם ואומרת לאמה: "אני לא רואה כלום".

הטרגדיה של המשפחה אינה מסתכמת בכך. אמה של סילה נפצעה בהפצצה על בית הספר למחוננים בשכונת שיח' רדואן במערב עזה, שבה נהרג בנה בן ה־15. חודש לאחר מכן נהרג גם הבן השני, בן 19, בעת שעמד בתור לחלוקת סיוע בצפון־מערב העיר.

לפי נתוני משרד הבריאות בעזה, מאז כיבוש מעבר רפיח ב־12 במאי אשתקד, כ־25 אלף חולים לא הורשו לצאת מהרצועה לקבלת טיפול רפואי. מצב זה, אומרים במשרד, מסכן חיי אלפי חולים ומעמיד רבים מהם בפני סכנת מוות.