סח'נין, 25 ביולי 2025 – עשרות אלפים השתתפו אחר הצהריים בהפגנה רחבת־היקף בעיר סח'נין, במחאה על הרעב הממושך בעזה ועל מדיניות המלחמה שמובילים כוחות הכיבוש על עזה מזה חודשים. המפגינים הגיעו מכל רחבי הארץ – מאום אל־פחם ועד רהט, מיפו ועד כאבול – בהיענות לקריאה של ועדת המעקב העליונה, קואליציית השלום וכוחות פוליטיים ואזרחיים נוספים.
עוד לפני תחילת ההפגנה הפכה סח'נין למוקד של עימות סמוי. כוחות הכיבוש פרסו מחסומים בכבישים המובילים לעיר, ערכו בידוק קפדני לרכבים, החרימו פרטי מחאה כמו תופי מתכת, דגלים, סיסמאות כתובות ומגאפונים – והפעילו לחץ נפשי ישיר על נוסעים, תוך חקירה פולשנית של כוונותיהם ויעדיהם.
לפי עדויות משתתפים, רבים מהם עוכבו בשטח ונחקרו על ידי שוטרים בניסיון מוצהר לצמצם את ההפגנה ולפגוע במסריה. חלקם אף כינו את האווירה "ניסיון הפחדה מכוון, שנועד לשבור את הרוח האזרחית של הציבור הערבי".
המחאה: נגד שתיקת העולם ונגד מדיניות ההרעבה
למרות ניסיונות ההכבדה, הצליחו אלפים לצעוד ברחובות העיר, מרחוב השהידים ועד כיכר העירייה, שם נערכה עצרת מרכזית. הנואמים קראו להפסקת המלחמה, להסרת המצור, ולהתערבות בינלאומית דחופה לנוכח מה שתיארו כ"מדיניות רעב מכוונת שמהווה אקט של חורבן מתמשך".
המפגינים נשאו שלטים עליהם נכתב: "עזה נמחצת – העולם שותק", "די לרעב! די לטבח!", ו"הרצח ההומניטרי בעזה לא יעבור בשתיקה". אחרים נשאו תמונות של ילדים מהרצועה שנפגעו ממחסור במים, מזון ותרופות.
הסולידריות הערבית- פלסטינית בתוך ישראל
ההפגנה בסח'נין הייתה חלק מגל מתרחב של מחאות ביישובים הערביים בישראל. בשבועות האחרונים נערכו פעולות דומות בטירה, כאבול, רהט, יפו ומג'ד אל־כרום. מארגני המחאות רואים בכך תחילתה של התארגנות עממית רחבה – שתחצה יישובים, מגזרים ותנועות – ותהפוך לקול בלתי ניתן להתעלמות.
לדבריהם, "בזמן שהכיבוש חוסם שיירות מזון, אנחנו פותחים שיירות של מצפון. נמשיך לצעוק, לכתוב, להפגין – כי עזה לא לבד. עזה היא מבחן מוסרי, והמחאה היא המעט שאנחנו יכולים לעשות כדי לא להיכשל בו".
