מועצת הליגה הערבית, שהתכנסה היום (שלישי) בקהיר בישיבה שלא מן המניין ברמת נציגים קבועים, קראה לקהילה הבינלאומית לפעול באופן מיידי לעצירת המתקפה הישראלית ברצועת עזה, להכיר באסון וברעב הפוקדים את האזור, ולשבור את המצור המוטל על הרצועה. המועצה קראה לשתי החברות הערביות הלא-קבועות במועצת הביטחון, אלג'יריה וסומליה, לפעול לקיום ישיבה דחופה שתביא להחלטה המחייבת את ישראל להסיר את המצור ולאפשר הכנסת סיוע הומניטרי.
בהחלטה שפורסמה בתום הישיבה, שהתקיימה בראשות ירדן וביוזמת פלסטין ובתמיכת כל המדינות החברות, נאמר כי ישראל, ככוח כובש בלתי חוקי, הפכה את רצועת עזה לאזור רעב והכפיפה את תושביה לתנאים קטלניים, תוך שימוש במדיניות הרעבה כנשק מלחמה – המהווה, לדברי המועצה, אחת מצורות ההשמדה ההמונית.
המועצה הדגישה את הצורך הדחוף לפעולה על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, להסרת המצור, לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי ורפואי ולהפעיל מנגנונים של אחריות והעמדה לדין בגין פשעי ישראל.
ההחלטה הדגישה גם את הצורך ליישם את החלטות פסגות ערב והמדינות האסלאמיות, ולהבטיח הכנסת שיירות סיוע הומניטרי בינלאומי, כולל גישה לארגונים הומניטריים והגנה על צוותיהם. המועצה קראה לתמיכה בסוכנות אונר"א ולחץ על ישראל לפתוח את המעברים באופן מיידי וללא תנאים, תוך הפסקת השמדת העם נגד תושבי הרצועה.
המועצה גינתה בחריפות את פעילות "מוסד עזה ההומניטרי" וכל מנגנון דומה, שלדבריה נעדרים לגיטימציה חוקית ואתית, ומהווים מסווה למדיניות תוקפנית שבאמצעותה הופך הסיוע ההומניטרי לכלי של דיכוי ומלכודת מוות. היא הטילה אחריות משפטית מלאה על הגורמים התומכים בפעילות זו.
בהחלטה נטען כי מדיניות ישראל לגירוש כפוי, טיהור אתני ויצירת תנאי מחיה בלתי-אפשריים – באמצעות הרס נרחב, ענישה קולקטיבית והרעבה – מהווה, בהתאם לאמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי ואמנת מניעת רצח עם משנת 1948, פשע של השמדה.
המועצה גינתה גם את התקיפות הישירות של ישראל נגד מקומות פולחן מוסלמיים ונוצריים, ובהן תקיפת הכנסייה הלטינית בעזה שגרמה לנפגעים ונזקים כבדים. כמו כן, גינתה את מדיניות הענישה הכלכלית הישראלית כלפי הרשות הפלסטינית, לרבות עיכוב כספי מיסים, שנועד לשתק את תפקוד הממשלה. היא קראה לשחרור מיידי של הכספים ולהקמת רשת ביטחון פיננסית שקופה, שתאפשר לרשות למלא את משימותיה.
המועצה בירכה על ההצהרה שפורסמה ב-21 ביולי על ידי 28 מדינות – בהן 21 חברות האיחוד האירופי, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, שווייץ, יפן, נורווגיה וניו זילנד – שקראה להפסקת התקיפה בעזה, סיום מדיניות ההשמדה והרעבה ולהעמדת האחראים לדין, כולל הטלת סנקציות על ממשלת ישראל וכנופיות המתנחלים.
המועצה חזרה על קריאתה להכרה מיידית במדינת פלסטין כצעד חוקי ואתי להגנה על זכויות העם הפלסטיני. היא הביעה סולידריות עם פרנצ’סקה אולבנז, שליחת האו"ם המיוחדת לזכויות האדם בשטחים הפלסטיניים, ועם נציגי ארגונים בינלאומיים נוספים הנמצאים תחת מתקפות בשל עמדותיהם.
המועצה דרשה להמשיך בלחץ הבינלאומי להסרת המצור בעזה, והודתה לארגוני החברה האזרחית על פעילותם בנושא. כן קראה לנציגויות הליגה הערבית להעביר את נוסח ההחלטה לבירות המדינות המארחות.
המועצה תישאר במצב כינוס ותדרוש מהמזכ"ל ליישם את ההחלטה ולדווח עליה בישיבה הבאה.
בנוסף, המועצה חזרה על התנגדותה המוחלטת לכל ניסיון לשנות את הסטטוס קוו במסגד אלחראם אלאבראהימי ובסביבתו בעיר חברון, כולל הגבלות על קריאה לתפילה וניסיונות לטשטש את אופיו. היא קראה לשלוח בדחיפות משלחת פיקוח של האו"ם לעיר חברון.
המועצה הטילה על ישראל את מלוא האחריות לפגיעה באתר, והדגישה את הריבונות הפלסטינית המלאה עליו כוואקף מוסלמי בניהול משרד ההקדשים. היא דרשה מהקהילה הבינלאומית לפעול ליישום החלטותיה, ובפרט החלטת אונסק"ו מ-2017, שבה נכלל האתר ברשימת אתרי המורשת העולמית הנמצאים בסכנה.
המועצה הדגישה שאין לישראל, ככוח כובש, כל ריבונות על שטח פלסטיני או אתרי המורשת בו, וכי הניסיון לשנות את אופי האתר ההיסטורי הוא חלק ממדיניות מחיקת הזהות הפלסטינית והשליטה עליה. לדבריה, מדובר במהלך מסוכן לכל האזור.
בהקשר זה, חזרה המועצה על מחויבות להסכמים בין אש"ף לישראל משנת 1997, הכוללים את שמירת ניהול האתר בידי עיריית חברון, וגינתה את ההגבלות שמטילה ישראל על תושבי חברון. היא קראה למזכ"ל האו"ם להציג צעדים מעשיים להגנה על האוכלוסייה האזרחית בעיר.
המועצה הדגישה את הצורך בשליחת משלחת פיקוח לאומית בהתאם להחלטות ועדת המורשת של האו"ם, ולחדש את פעילות משלחת המשקיפים הבינלאומית בעיר.
לבסוף, היא קראה לשליחים המיוחדים של האו"ם לחופש דת וזכויות האדם בשטחים הפלסטיניים לתעד את ההפרות. בראש המשלחת הפלסטינית עמד חבר הוועד הפועל של אש"ף אחמד אבו הולי, בליווי יועציו תמיר א-טייב, ג'ומאנה אל-ע'ול, ריהאם אל-ברגותי ועולא עאמר.
