חברון, 16 ביולי 2025 — עיתון "ישראל היום" דיווח כי המנהל האזרחי העביר את סמכויות הניהול והפיקוח על החראם אלאבראהימי (המערה המכונה מערת המכפלה) מידי עיריית חברון לידי מועצה דתית הפועלת בהתנחלות קריית ארבע. לפי הדיווח, מדובר ב"צעד תקדימי שישנה את הסטטוס קוו במקום ויקדם שינויים מבניים", בהם תכנית לסגירת מתחם התפילה הפתוח בגג החראם.

החראם אלאבראהימי שוכן בלב העיר העתיקה של חברון, אזור הנתון לשליטה צבאית מלאה. כ־400 מתנחלים מתגוררים בו בליווי כ־1,500 חיילים, כשברחבי האזור פרושים עשרות מחסומים.

מאז הטבח שביצע המתנחל ברוך גולדשטיין ב־1994, בו נרצחו 29 מתפללים מוסלמים בעת תפילת הפג'ר, חילקה ישראל את המתחם בין יהודים ומוסלמים — 63% לטובת יהודים ו־37% למוסלמים. מאז, חל שיטיון גובר בהגבלות ובנוכחות הצבאית במתחם ובסביבתו.

למרות שההעברה טרם קיבלה תוקף רשמי, גורמים פלסטיניים מזהירים שמדובר במהלך נוסף של ממשלת הימין הקיצוני לקידום ריבונות מתנחלית על נכסים מוסלמיים ונוצרים בשטחים. הם מזהירים כי הצעד צפוי להוביל להמשך הבנייה הבלתי חוקית, חיזוק ההתנחלויות והשתלטות על אדמות, אתרים ועתיקות פלסטיניים.

ראש עיריית חברון, תיסיר אבו סנינה, גינה את היוזמה: "העברת הסמכויות מהעירייה היא פגיעה ישירה בציביליזציה של העיר, ובה בעת גם הפרה בוטה של המשפט הבינלאומי." לדבריו, מדובר ב"ניסיון ברור להחיל ריבונות לא לגיטימית ולייהד את אחד הסמלים החשובים ביותר של המורשת האסלאמית והפלסטינית."

אבו סנינה ציין כי החראם אלאבראהימי הוא נכס תרבותי מוגן הנמצא ברשימת מורשת עולמית של אונסק"ו, וכי פגיעה בו היא הפרה של פרוטוקול חברון ושל המלצות ועדת שמגר — שמקורן אף הוא בהחלטה חד-צדדית של ישראל לאחר טבח 1994.

לדבריו, עיריית חברון טרם קיבלה הודעה רשמית על השינוי, אך בכוונתה להתנגד לו באופן מלא. הוא הוסיף כי העירייה מתייחסת לעיר כיחידה אחת ומספקת שירותים לכל שכונותיה, ולכן כל ניסיון ליטול ממנה סמכויות הוא פגיעה ישירה בזכויות התושבים.

בהתאם לכך, העירייה תכנס בקרוב את כל הגורמים הרשמיים והאזרחיים בעיר לישיבת חירום במטרה לבנות תכנית פעולה שתבלום את הצעד.

מנהל מתחם החראם, מועתז אבו סנינה, מסר לוואפא כי צוותי משרד ההקדשים ממשיכים לפעול במקום, ועד כה לא קיבלו כל הודעה רשמית בדבר שינוי בסמכויות. לדבריו, החראם הוא מסגד מוסלמי טהור ונכס הקדש שאינו שייך אלא למוסלמים.

גם משרד החוץ הפלסטיני הזהיר מהמהלך, כינה אותו "צעד חסר תקדים שמטרתו שינוי זהותו של המקום וייהודו", וקרא להתערבות מיידית של אונסק"ו והקהילה הבינלאומית.

יו"ר המועצה הלאומית הפלסטינית, רוחי פתוח, טען כי המהלך מהווה "פשע של ממש" נגד הזכויות ההיסטוריות והדתיות של העם הפלסטיני, תוך הפרה של הדין הבינלאומי ושל החלטות אונסק"ו. הוא ציין כי מדובר בחלק ממדיניות שיטתית של הממשלה הקיצונית, הפועלת לכפות ריבונות יהודית כפויה על מקומות פולחן מוסלמיים במסגרת תהליך של טיהור אתני מהגדה ועד עזה.

לדבריו, ההשלכות עלולות להוביל למלחמה דתית שהאחריות לה תוטל כולה על ישראל. הוא קרא לקהילה הבינלאומית להפסיק את שותפותה שבשתיקה.

החראם אלאבראהימי מצוי תחת מתקפות חוזרות מצד ישראל והמתנחלים. בטבח בפברואר 1994 ירה גולדשטיין למוות במתפללים בעת שהתפללו בפנים. מאז, ישראל סגרה את האתר למשך שישה חודשים והקימה ועדת חקירה חד-צדדית, שהובילה לפיצול השליטה במקום.

החלק הנשלט כיום בידי מתנחלים כולל את קברי אברהם, שרה, יעקב ולאה, וכן את החצר הפתוחה של החראם. ב־2021 החלה ישראל בעבודות להקמת מעלית שתשרת את המתנחלים. בתחילת 2025 ניסתה גם לסגור את מתחם החצר הפתוחה — צעד שכוון לשינוי אופיו ההיסטורי של האתר.

לאורך השנים, ישראל אף מנעה את קריאת המואזין במקום עשרות פעמים.