עזה, 12 ביולי 2025 | וואפא – חאתם אבו דקה

מפת "האזור החוצץ" שפרסמו כוחות הכיבוש, הכוללת השתלטות על כ־40% משטח רצועת עזה, עוררה זעם רב בקרב הפליטים שגירושם נמשך. הפליטים הביעו סירוב חד־משמעי לכל הצעה שתפחית משטח הרצועה או שתכשיר את הקרקע לגירוש תושביה.

לדבריהם, הסכמה להצעה זו משמעה ביצוע בפועל של תכנית הכיבוש שמטרתה גירוש מאות אלפי תושבים מהאזורים הנמצאים תחת איום הפקעה.

מוחמד קדיח (65), פליט מהכפר ח'זעה שכלול כולו בגבולות המפה שפרסמו כוחות הכיבוש, הדגיש כי הוא דוחה כל הסכם הכולל השתלטות על אדמות בטענות שווא.

קדיח אמר לוואפא: "קיבוע האזור החוצץ לפי מפת הכיבוש וסיפוח הקרקעות הוא חלק מתכנית גירוש שיטתית. היא מוצגת כוולונטרית, אך בפועל היא כפויה. כל תושבי ח'זעה דוחים מכל וכל את הדיבורים בתקשורת על המפה הזאת. אף אחד לא מוסמך לוותר על אדמת האבות והסבים".

הוא הוסיף כי תושבי הכפר לא יקבלו שום הסכם שיעניק לגיטימציה להשתלטות על אדמותיהם: "ברגע שיפסק הירי, נחזור כולנו אל הכפרים שלנו ונקים אוהלים על אדמתנו – יהיה המחיר אשר יהיה".

אדנאן אבו דקה (67), פליט מהכפר עבסן אלכּבירה שבמזרח ח'אן יונס, הזהיר ש"הסכמה על האזור החוצץ משמעותה ויתור על סל הירקות של עזה, וגירוש תושבי האזורים החקלאיים לטובת הכיבוש".

אבו דקה אמר לוואפא: "המפות שמפיצים – אפילו ילד פלסטיני לא יקבל אותן. אין אף אחד שמוסמך לוותר על סנטימטר מאדמות הרצועה. לא ייתכן שנסיים את ההקרבה של יותר מ־58 אלף שהידים וכ־137 אלף פצועים בויתור על הקרקע והעברתה לכיבוש".

גם אבו מהר אללחאם (78), חקלאי פליט מהכפר אלקרארה, הביע זעם לאחר פרסום מפה שכוללת הפקעה של למעלה מ־40% מאדמות הכפר. לדבריו, הכיבוש מנסה להשתלט על כל אדמותיו, לאחר שכבר הרס חמישה דונמים של חממות, עקר עצי זית, השמיד את חוות העגלים ואת מפעל הלבנים שבבעלותו.

אללחאם קרא לדחות את המפה ולא להיכנע לתנאי הכיבוש, והבהיר כי קבלתה משמעותה הסכמה לגירוש כפוי של בני העם הפלסטיני.

לפי מפת "שינוי הפריסה" שפרסם הכיבוש, העיר רפיח תישאר תחת שליטה צבאית, במטרה להפוך אותה לאזור ריכוז של פליטים – צעד נוסף בתכנית ההעברה.

המפה מציגה הפקעה של שטחים בעומק של עד שלושה קילומטרים לאורך כל גבול הרצועה, כולל שטחים רחבים בבית לאהיא, כפר אום א־נצר, רוב שטח בית חאנון וכל הכפר ח'זעה. בנוסף, כוחות הכיבוש מתקדמים עד סמוך לרחוב הסכה בשכונות א־טופח, א־שוג'אעיה וזיתון, ומגיעים באזורים מסוימים עד רחוב סלאח א־דין בדיר אלבלח ואלקרארה.

לפי ההערכות, מימוש המפה הזו ימנע מכ־700 אלף פלסטינים לשוב לבתיהם, ויאלץ אותם להישאר במרכזי הפליטים ברפיח – כחלק מתכנית גירוש שיטתית.