רמאללה, 7 ביולי 2025 – יאמין נובאני
העיירה סינג’ל, שממוקמת כ־17 קילומטרים צפונית לעיר רמאללה, חיה תחת מצור חסר תקדים. מצפון מוצב שער ומחסום צבאי, ממזרח נבנתה גדר תיל באורך קילומטר וחצי ובגובה שישה מטרים, שהובילה להפקעת 30 דונם של אדמות חקלאיות פוריות.
הכיבוש לא הסתפק בהקפת העיירה בגדר, אלא הציב גם שער ברזל נעול בכניסה הראשית – המזרחית. בדרום העיירה נרשמת מתקפה התיישבותית מצד מתנחלים שמנסים להשתלט על ג’בל אל-באטן וח’רבת א-תל ההיסטורית, באמצעות הקמת מאחזים חדשים בהגנה של כוחות הכיבוש.
47 בתים נותקו מהעיירה על ידי הגדר, והגישה אליהם מתאפשרת רק דרך שער אחד, שלידו מוצבים חיילים דרך קבע. הכוחות סוגרים את השער לפי שיקול דעתם, ללא כל התרעה.
המצב הזה פוגע בכל תחומי החיים בסינג’ל – כלכלית, חברתית, חקלאית ונפשית. אחת הדוגמאות החיות היא מוסך הרכב של האזרח ע’ריב אחמד ח’ליל, שממוקם ליד הכניסה המזרחית – ממש מחוץ לשער הסגור. תושבים מהעיירה, שנמצאים מאחורי השער, נאלצים לנסוע מעל 10 קילומטרים כדי להגיע אליו – למרות שמדובר במרחק של מטרים ספורים. אחרי תיקון הרכב, יש לעקוף דרך הכפר עין סיניא כדי לשוב לסינג’ל.
במהלך השבועות האחרונים פועלת עיריית סינג’ל לאסוף ולפרסם סרטונים ותמונות של העיירה שצולמו לפני אפריל האחרון, לפני שסינג’ל כולה נכלאה בתוך גדר ששינתה את המפה והמראה של אחד הסמלים הפלסטיניים המרכזיים שבדרך בין רמאללה לשכם.
ראש העיר, מועתז טואפשֶה, אמר ל"וואפא": "האנשים כאן מרגישים שהם חיים בכלא – ואנחנו באמת חיים בכלא. הנוכחות הצבאית המתמדת מסביב לעיירה ובכניסות אליה מקשה על תנועת התושבים ופוגעת בשגרת החיים."
לדבריו, 47 משפחות, המונות כ־203 נפשות, מתגוררות בבתים שמעבר לגדר. 20 מהן נאלצו לעזוב את בתיהן בעקבות התקפות מתנחלים.
הוא הוסיף כי כלכלת העיירה נפגעה קשה – היקף הפעילות המסחרית ירד באופן ניכר בשל הקושי של משאיות להגיע אליה. עשרות משפחות לא מצליחות להגיע לאדמותיהן שמעבר לגדר, סמוך לכביש הראשי. במשך שנתיים הן מנועות מקציר הזיתים או מעיבוד הקרקע, והן תלויות לחלוטין בתוצרתה.
גם שירותי הבריאות נפגעו, בעיקר עבור חולי כליות שזקוקים לטיפולים תכופים מחוץ לעיירה. בבתי הספר נפגעה איכות ההוראה בשל קשיים בהגעת המורים, וגם סטודנטים מתקשים להגיע לאוניברסיטאות שלהם.
אימאן פוקהא, אחראית קשרי הציבור בעירייה, מסרה ל"וואפא" כי מאז אוקטובר 2023 מנועים התושבים מלהגיע ל־8,000 דונם מאדמותיהם בצפון סינג’ל. זה הוביל להפסד של שתי עונות מסיק ולפגיעה במחצית משטח העיירה, ששטחה הכולל הוא 16,000 דונם. מאז דצמבר האחרון חסם הכיבוש את כל הדרכים החקלאיות המובילות צפונה באמצעות סוללות עפר.
פוקהא הוסיפה כי בעקבות הגדר, נרשם גל עקירה פנימית מתוך הבתים הסמוכים לכביש הראשי. משפחה אחת בת 23 נפשות נותרה כיום עם שני דיירים בלבד – זוג קשישים שביקשו משאר בני המשפחה להתפנות מחשש לביטחונם.
לאחרונה פרסמו שלטונות הכיבוש צו להשלמת הקמת הגדר מצפון לעיירה, תוך הפקעת תשעה דונם נוספים ובניית קטע נוסף באורך 1,200 מטרים – כחלק מהמהלך לניתוק מוחלט של סינג’ל מסביבתה.
לדברי פוקהא, תושבי סינג’ל ממשיכים להיאבק בניסיונות ההתנחלות מדרום, במיוחד באזור ג’בל אל-באטן וח’רבת א-תל, שהן אדמות בטאבו המסווגות כשטחי A ו־B. התושבים הסירו לאחרונה אוהל ודגל של מתנחלים שהוצב במקום והניפו את דגל פלסטין במקומו, אך כוחות הכיבוש הגיעו למקום כשעה לאחר מכן והסירו אותו.
סינג’ל מוקפת כיום בחמש התנחלויות, מספר מאחזים ומחנה צבאי. הגדר מוסיפה טבעת נוספת של חנק, וסוגרת את העיירה מכל עבריה. לדבריה: "סינג’ל כבר לא נראית כמו סינג’ל".
"כמה חודשים בלבד עברו מאז שהחאג'ה עדילה עספור נהגה לשבת עם כוס קפה מתחת לגפן ולצפות מהמרפסת על הירק שמסביב", הוסיפה פוקהא, "היום היא רואה מולה גדר תיל, כלי חפירה, חיילים ומתנחלים שלא עוזבים את הסביבה".
"לפני כן דיברנו על מספר התושבים", סיכמה, "היום אנחנו מדברים על מספר האסירים של סינג’ל – בערך 7,000".
בחודשיים האחרונים נהרגו שני תושבי העיירה. ואיל ע'פרי (בן 48) נהרג ב־21 באפריל כשניסה להדוף מתנחלים שהציתו מחסנים ורכוש של תושבים בדרום סינג’ל. הילד יוסוף פואד עבד אלכרים פוקהא (בן 14) נורה למוות על ידי כוחות הכיבוש סמוך לכניסה הראשית לעיירה – גופתו עדיין מוחזקת בידי ישראל.
