16 ביוני 2025 — אלפי מפגינים יצאו לרחובות בברזיל, צ'ילה ומקסיקו במחאה עולמית גוברת על מלחמת ההשמדה שישראל מנהלת ברצועת עזה. ההפגנות, שהתפרשו על פני ערים מרכזיות בדרום ומרכז אמריקה, כללו קריאות ברורות להפסקת האש, הפסקת הסיוע הביטחוני לישראל וניתוק היחסים הדיפלומטיים עמה.
בסאו פאולו, העיר הגדולה בברזיל, צעדו מאות פעילים למרכז העיר, נופפו בדגלי פלסטין והניפו שלטים עם תמונות ההרס וההרג ברצועה. המפגינים דרשו מנשיא ברזיל, לואיס אינאסיו לולה דה סילבה, לנתק לאלתר את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל. בצעדה השתתפו גם נציגים מארגוני חברה אזרחית ונבחרי ציבור.
בסנטיאגו, בירת צ'ילה, קראו המפגינים לישראל לעצור את התקפותיה על עזה, ודרשו מנשיא צ'ילה גבריאל בוריץ' לנקוט עמדה תקיפה ולהפסיק את כל הקשרים עם "תל אביב". בקרב המשתתפים הורגש זעם גובר על שתיקת הקהילה הבינלאומית לנוכח מה שכינו "פשעי מלחמה ממושכים".
גם בבירת מקסיקו התקיימה עצרת רבת משתתפים, שם דרשו פעילים ותומכים להפסקת אש מיידית, סיום המצור וכניסת סיוע הומניטרי דחוף לעזה.
המחאות התרחשו על רקע המשבר ההומניטרי החמור ברצועה, שהוחרף מאז 2 במרץ 2025 — אז סגרה ישראל את כל המעברים ומנעה הכנסת מזון, תרופות, דלק וסיוע. הכיבוש מחריף את התקיפות והמצור, וההרס בעזה מתפשט.
מאז 7 באוקטובר 2023, כוחות הכיבוש מנהלים בעזה מסע מתמשך של הרג, הרעבה, הפצצות וגרוש אוכלוסיות — תוך התעלמות בוטה מהחלטות בית הדין הבינלאומי לצדק, שדרש להפסיק את פעולות ההשמדה.
לפי נתונים רפואיים עדכניים, לפחות 184,000 אזרחים נמנים עם ההרוגים והפצועים — רובם נשים וילדים. מעל 11,000 מוגדרים נעדרים, מאות אלפים הפכו לפליטים, ומקרי רעב גבו את חייהם של רבים, כולל ילדים. רצועת עזה כולה מצויה תחת קריסה מוחלטת — פיזית, אנושית ומוסרית.
