רמאללה, 10 ביוני 2025 – ארגוני האסירים הפלסטינים – רשות ענייני האסירים, מועדון האסיר הפלסטיני ועמותת אל־דמיר – דיווחו כי במהלך חודש מאי האחרון תועדו 488 מקרי מעצר ברחבי הגדה, כולל ירושלים. בין העצורים: 39 ילדים ו־23 נשים. בסך הכול, מאז תחילת מתקפת ההשמדה באוקטובר האחרון, נרשמו כ־17,500 מעצרים בגדה בלבד, מתוכם כ־1,400 מעצרים של קטינים ו־545 של נשים. הנתונים אינם כוללים את המעצרים ברצועת עזה, שמוערכים באלפים.
לפי הדוח, המעצרים נמשכים על רקע ההסלמה הכוללת בכל חלקי השטח הפלסטיני, ובהתאם לעלייה חדה באלימות המתנחלים, שהובילה לגלי מעצרים נרחבים בכפרים וערים בגדה. בגלי המעצרים נרשמו גם הוצאות להורג בשטח, הרס עשרות בתים – במיוחד בג'נין ובטול כרם – ומעשי התעללות ועינויים במעצר, בעיקר כלפי משפחות של מבוקשים.
כוחות הכיבוש השתמשו, לפי הדיווחים, בבני משפחה של מבוקשים כבני ערובה – בפרט נשים – ולא חסו גם על ילדים.
עוד דווח על עלייה חדה ברדיפה של אסירים משוחררים מהעסקה האחרונה: רבים מהם נעצרו מחדש, זומנו לחקירה, או נכנסו למעצר מנהלי. בין המקרים הבולטים: ואיל ג'אג'וב, שישב בכלא 23 שנה ושוחרר בעסקת ינואר־פברואר, נעצר שוב והושם במעצר מנהלי לשישה חודשים.
נמשכת גם מדיניות החרמת רכושם של אסירים משוחררים – במיוחד כלי רכב – תחת סיווג "החרמה". הארגונים מציינים שמדובר במדיניות ישנה שמוסדת כעת באופן שיטתי נגד האסירים ובני משפחותיהם.
במקביל, נמשכת הסלמה חדה בשימוש במעצר מנהלי: מאות צווים חדשים הוצאו – גם נגד נשים וילדים – בתואנת "תיק סודי". מספר העצורים המנהליים נכון לתחילת יוני עומד על 3,562 – שיעור חסר תקדים שמסמן תפנית חמורה במדיניות הכליאה של הכיבוש מאז תחילת ההשמדה.
הדו"ח מתייחס גם למעצרה של סנאא סלמה (דקה), רעייתו של ההוגה והאסיר שמת וליד דקה, שנעצרה ב־29 במאי בירושלים לאחר מסע הסתה בהובלת השר איתמר בן גביר, שדרש לגרשה ולשלול את אזרחותה. הארגונים רואים במעצרה חלק ממסע נקמה ממוסד נגד משפחות אסירים ושאהידים.
בתוך בתי הכלא, לפי הדו"ח, נמשכים פשעי שגרה של עינויים, הרעבה, הזנחה רפואית, אלימות קשה, ענישה קולקטיבית ובידודים המוניים. מאז תחילת המתקפה, 71 אסירים נהרגו. בחודש מאי בלבד דווח על חמישה: מוהיי א־דין נג'ם מג'נין, איימן קדיח, בלאל סלאמה, מוחמד אלאסטל וחאתם עודה – כולם מעזה. רובם מתו זמן קודם לכן, אך מותם נחשף רק במהלך מאי, לאחר שנמנע מידע מהמשפחות. לפי עדויות של אסירים משוחררים, מותם נגרם בעקבות עינויים, הזנחה רפואית, רעב ותקיפות מיניות.
במהלך מאי הצליחו צוותים משפטיים לבקר עשרות אסירים, כולל עצורים מרצועת עזה שמוחזקים בתנאים קשים במחנה רקיפת שמתחת לכלא ניצן ברמלה. לדברי הארגונים, מדובר במתקן כליאה סגור ומפוקח במיוחד שבו מוחזקים אסירים שמכונים "אסירי עילית". המבקרים דיווחו על אווירת פחד קיצונית ועל מקרים קשים של התעללות.
הדו"ח מציין גם את רדיפת הנהגת תנועת האסירים: עשרות מהם מוחזקים בבידוד מוחלט בבתי הסוהר רימון ומגידו. הם סופגים מכות קשות, שימוש בכלבים עם מיגון מתכתי, וניסיונות מתמשכים לחסלם פיזית.
גם נשים וילדים לא חמקו ממעשי הדיכוי. אסירות מוחזקות בכלא דמון, וקטינים במגידו ועופר. עדויות משפטיות מתארות מניעת אוכל, חיפושים אלימים, בידודים ממושכים והפרות בוטות של זכויות.
לפי הארגונים, רוב האסירים המשוחררים סובלים מבעיות רפואיות ונפשיות. חלקם עברו ניתוחים לאחר השחרור, וחלקם אובחנו עם מחלות קשות, כמו סרטן או אי־ספיקת כליות. בין המקרים: מוחמד אלע'וש מהעיר בית לחם, שגילה לאחר השחרור שהוא חולה בסרטן ואחת מכליותיו כשלה.
לפי נתוני הארגונים, מספר האסירים והעצורים נכון לתחילת יוני 2025 עומד על יותר מ־10,400 – לא כולל עצורים שמוחזקים במחנות צבאיים. בין העצורים: 43 נשים, מתוכן 8 במעצר מנהלי, ויותר מ־440 ילדים.
בנוסף, לפחות 2,214 עצורים מרצועת עזה מוגדרים כ"לוחמים בלתי חוקיים". המספר אינו כולל את כל עצורי עזה שמוחזקים במתקנים צבאיים סודיים של כוחות הכיבוש.
